מדינה יהודית דמוקרטית, האמנם?!

הרב מרדכי נויגרשל בטור נוקב על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

על פי מגילת היסוד של מדינת ישראל, הוכרזה המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בהזדמנויות רבות ושונות הועלו תמיהות על אירועים המערערים את הגדרתה של המדינה כ"מדינה יהודית".

בהינתן האות לעקירת היישובים בחבל קטיף אמר אחד הרבנים כי אמנם אין זה "יהודי" לעקור ישובים בארץ ישראל על ידי יהודים, אך אין זה אומר כי נפגע התואר "יהודית" בצרוף "מדינה יהודית". כי לא "המדינה" עוקרת יישובים, אלא כמה פוליטיקאים שמשתמשים בכוחם בלי להבין את מהותה של המדינה והמדינה נותרה בעיניו "יהודית ודמוקרטית" כמוצהר…

ואולם, לא תמיד ניתן לומר זאת.

***

כותב שורות אלה היה בין מגישי בג"ץ נגד מדינת ישראל בעניין קיום משחק כדורגל בראש השנה נגד קבוצת כדורגל גרמנית ממינכן.

הדבר היה לפני 15 שנים בשנת תשס"ה (2005), בראש ההרכב בן שלשה שופטים ישב השופט מר מישאל חשין. בפסיקתו אמר השופט: איש אינו רוצה שיתקיים משחק כדורגל בראש השנה, אך מה נעשה שמדינת ישראל לא הפקידה בידינו כלים למנוע זאת! וכך סיכם את פסק דינו: "קביעתו של משחק כדורגל לערב ראש השנה עוררה מורת-רוח לא מעטה בקרב כל הגופים המוסמכים בישראל, ולא נמצא מי שלא הצר על קביעת המועד למשחק כפי שנקבע. ואולם, משנתברר כי החלטה היא ולא תשונה, נאלצו הרשויות, שלא בטובתן, לקבל את הדין".

(אגב, אחת השופטות בהרכב היתה השופטת אסתר חיות, המשמשת כיום כנשיאת בית המשפט העליון. וגם היא כאמור חתומה על פסק הדין הנ"ל)

איזו מין מדינה יהודית היא זו שלא הפקידה בידי הממשלה או בידי בית המשפט כלים למנוע חילול ראש השנה בפומבי תחת דגל המדינה ובשמו. ולא עוד אלא כנגד קבוצה גרמנית המייצגת את עיר הולדתה של המפלגה הנאצית!

בהזדמנות אחרת השתתף כותב השורות בישיבה מיוחדת שהתנהלה בוועדת הפנים של הכנסת. הנושא היה קדושת ירושלים והשתתפו בישיבה נציגי כל הדתות שבאו לבקש על נפשה של ירושלים ועל קדושתה לבל תתחלל על ידי הוללים. היו שם שגריר האפיפיור, נציג הפטריארכיה הארמנית, סגן המופתי של ירושלים, האימאם של מג'דל שאמס, ואני כנציג הדת היהודית… כל הדוברים הנ"ל ביקשו איש איש בסגנונו לרחם על ירושלים ולא לרמוס את קדושתה.

כשהתבקשתי לדבר בשם היהדות אמרתי בין השאר: "אם הבית הזה לא ימצא את הדרך להסיר את החרפה, יהיה זה המסמר האחרון בארון המתים של המושג 'יהודית' שבצירוף 'מדינה יהודית ודמוקרטית'".

כידוע, הבית לא מצא דרך להסיר את החרפה…

בשני מקרים אלה , שניים מיני רבים, שניים שבהם נכחתי אישית והייתי מעורב בעצמי, לא מדובר בנציג כזה או אחר שאינו מבין, אלא במדינה עצמה על מוסדותיה העליונים. כמו שמר חשין הודה כי חש מורת רוח לא מעטה על קיומו של המשחק בראש השנה, אך אין בידו כלים למנעו. כך גם יו"ר ועדת הפנים דאז (מר מג'דאלה, מוסלמי, חבר מפלגת העבודה) רצה בכל מאודו למצוא דרך להסיר את החרפה אך לא מצא כלים להוציא רצון זה אל הפועל.

***

לאור כל זאת, במה המדינה יהודית?

יאמרו: נו, לפחות היא מדינה דמוקרטית. ובאמת ראינו עד כמה שהיא דמוקרטית, גם אם אינה כה יהודית כשפיקוח נפש (או חשש לפיקוח נפש) דחה התכנסויות לתפילה בבתי כנסת, אך לא דחה הפגנות המוניות כי אלו הן "קודש הקודשים של הדמוקרטיה" (כפי שהתבטא אחד הדוברים, וכבר כתבנו בעבר שאוי לו למושג שכך נראה "קודש הקודשים" שלו). יחד עם זה השבוע התערער המושג "יהודית ודמוקרטית" כולו. לא יהודית ויש אומרים שגם לא כל כך דמוקרטית…

הכוונה לאירוע שאירע בשבוע שעבר בפתח תקווה.

אישה שומרת מצוות הפליטה משפט ביקורת (לא גידופים לא איומים חלילה, רק משפט ביקורת) כלפי כבוד היועץ המשפטי לממשלה. בו במקום עצרוה שוטרים והובילוה חרף מחאותיה, כאשה שומרת שבת, בניידת לתחנת משטרה בעיצומה של שבת, וכל הבקשות לא לגרום לחילול שבת נתקלו בחומה אטומה. גם בתחנת המשטרה, נדרשה להטביע אצבעה לשם קבלת טביעת אצבעות (דבר האסור מן התורה – מלאכת כותב) גם העובדה שהפעולה "הנחוצה" הזו יכולה להמתין עד מוצאי שבת לא שינתה דבר.

***

הרב יהושע נויבירט זצ"ל, הקדיש שנים מחייו להוצאת ספרו הנפוץ מאד "שמירת שבת כהלכתה". מה שהניע אותו להקדיש שנים מחייו למפעל זה העוסק בשמירת שבת היה, שאחרי כל אותה תקופה ארוכה בה שהה במחבוא מפני הנאצים ובה קיים מצוות ושמר שבת בהקפדה, הגיע היום שבו אמור היה להפליג לארץ ישראל. והנה, יום ההפלגה נקבע לשבת…

אמר הרב נויבירט, אחרי כל השנים האלה דווקא עכשיו כשהגענו לחופש נחלל שבת? שכנעוהו שמדובר בפיקוח נפש והחליט לעלות לאניה. לאחר מכן התברר כי רומה ולא היה כאן פיקוח נפש. הדבר כה כאב לו שקיבל על עצמו לפעול למען שמירת השבת וכך נולד הרעיון שהוליד את הספר הנפוץ כל כך "שמירת שבת כהלכתה".

איך קרה הדבר שאין בפקודות הקבע של המשטרה הדרכה איך להתייחס לשומרי שבת?

מה גורם לכך שאלה הממונים על החוק במדינה האמורה להיות "יהודית", אינם מתודרכים שאין לגרום לחלל שבת אלא במקום שיש חשש לפיקוח נפש? הרי אם היה סיפק בידי הגברת שהוכשלה בידי השוטרים לשאול רב הייתה שומעת שגם אם היו מאיימים עליה במאסר עולם בגולג הרוסי של פעם, אסור היה לה לחלל שבת ולו באיסור דרבנן, אם אכן אין בכך משום חשש פקוח נפש?

מה סכום הפיצויים שאשה כזו אמורה לתבוע ממדינת ישראל וממשטרת ישראל על שגרמו לה את התקלה המזעזעת הזאת? כמדומני שגם מאות מיליוני דולרים לא יספיקו לפצותה… ולמעשה לא רק אותה צריכה המדינה לפצות, אלא את השבת. ולא רק את השבת אלא את כל מי שהשבת יקרה לו, משום שכששלוחי החוק ידם כה קלה על הדק חילול השבת על דברים של מה בכך גם כשמדובר במי שהשבת כן יקרה לה, כל יהודי שהיהדות קרובה ללבו אמור להיפגע עד עמקי נשמתו.

ויש לזכור שנציגי החוק מדברים בשמם של האזרחים. האמנם?

זה שאמות הספים של המדינה אינן מזדעזעות כשדבר כזה קורה, האין זה מערער את ההגדרה של המדינה כמדינה "יהודית"?

אלא שבמקרה זה נשמעו גם קולות רמים על עצם המעצר והחקירה עקב אמירת משפט כלפי כבוד היועץ המשפטי לממשלה. במקרה אחר שאירע באותו שבוע כשאדם אחר נחקר עקב "פשע" דומה, גם הוא הפליט משפט כלפי כבוד היועץ, אמר אותו אדם כי הוא עלה מאיראן, וחשב שעובר מדיקטטורה למדינה דמוקרטית והנה מתברר שגם המדינה הזו אינה ממש דמוקרטית.

אז לא יהודית וגם לא כל כך דמוקרטית, אז מה כן?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן