הריגת אויבי העם במבצע פורים

כשהייתי ילד הייתי בטוח שכולם ניצלו בשואה! כל מי שהיה שם ניצל! שהרי ראיתי סביבי, במשפחה, בבית הכנסת וברחוב, הרבה מאד ניצולי שואה ולא ראיתי אפילו אחד שלא ניצל... כך הוא כשאתה מבודד דבר מהתמונה הכללית, כך יוצרים קריקטורות

זה לא מכבר היתה בישראל אישיות פוליטית מוערכת שלחמה בכל דבר שהיהדות הנאמנה תמכה בו (מדובר באדם שכבר אינו בין החיים). והגם שמדובר היה ביריב, היה נחשב כיריב הוגן וכאדם בעל ידע והתנהגות מוסרית. מידי שנה בהתקרב חג הפורים יצא הלה מגדרו בכעס כנגד סיפור המגילה. איך אפשר שהורגים למעלה משבעים וחמשה אלף איש ואנו חוגגים?

האמת היא שכשמציגים את הדברים תוך התמקדות על הפסוקים המסכמים את ההרוגים, הדברים נשמעים באמת חריגים ומעוררים תהיה. אך כך יהיה תמיד כשמבודדים חלק מן התמונה ומגדילים אותה. כך יוצרים קריקטורות.

כשהייתי ילד הייתי בטוח שכולם ניצלו בשואה! כל מי שהיה שם ניצל! שהרי ראיתי סביבי, במשפחה, בבית הכנסת וברחוב, הרבה מאד ניצולי שואה ולא ראיתי אפילו אחד שלא ניצל…

כך הוא כשאתה מבודד דבר מהתמונה הכללית.

גם בכנסי בחירות כשפוליטיקאי עומד מוקף במאות רבות של אנשים המריעים לו וכולו זוהר מנחת וגאוה… ובטוח הוא בניצחונו אך במידה והנמצאים באולם והמריעים לו הם כלל תומכיו, אף שבשעת הכינוס הם נראים רבים, ויותר מזה נראה כאילו כולם איתו, בתמונה הכללית של כלל הבוחרים, הם פרור של אבק כוכבים…

יש לראות את הריגת האויבים כפי שבאה לידי ביטוי במגילה, בפרספקטיבה רחבה.

***

מלחמת העולם השניה נמשכה קרוב לשש שנים, במהלכה הרגו למעלה מששה מליון יהודים הי"ד. הממונים על הרציחה היו אנשיו של הימלר המכונים אס אס (Schutzstaffel) ימ"ש, ועל אף שמדובר היה במלחמה ענקית בכמה חזיתות והצעירים היו נחוצים בשדה הקרב וממילא לא לקחו למבצע הרציחה אנשים שלא היו נחוצים לכך, מדובר היה במנגנון שכלל בסך הכל מאות אלפי אנשים רבים, מהרוצחים ומפקדיהם ועד הפקידים ושאר הפונקציונרים. ידי כולם טבולות היו בדם יהודים עד צוואר. לרשותם עמדו מיטב הטכנולוגיה, כלי תחבורה וכלי הריגה, החל ברובים אוטומטיים וכלה בתאי גזים מודרניים להריגה המונית ובכל זאת היה צריך אנשים רבים להוציא את זממם אל הפועל, והמבצע ארך שש שנים. זה מה שהיה נחוץ כדי להרוג למעלה מששה מיליון יהודים.

אין אנו יודעים כמה יהודים היו בשבע עשרים ומאה מדינות המלך אחשוורוש בזמן גלות פרס, אך יש להניח שהיו כמה וכמה מיליונים – כלל העם היהודי דאז. כולם נידונו למוות.

הייתה זו התוכנית הראשונה ל"פתרון הסופי של הבעיה היהודית" ככתוב בפסוק "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז" (מגילת אסתר פרק ג'). אלא, שלהבדיל מתוכניתם של הנאצים, כל זה אמור היה להתרחש "ביום אחד" ולא בשש שנים! ולא עמדו לרשותם, לא רובים אוטומטיים ולא חומרי נפץ, לא תאי גזים ולא כלי תחבורה מודרניים. כדי להספיק מבצע כזה ביום אחד אין ספק שהעמידו מיליונים רבים מאד של אנשים בכל המקומות "להיות עתידים להיום הזה". כך שהיו מיליונים רבים של רוצחים אנטישמיים (מקבילים לאנשי האס אס) העומדים הכן לבוא יום פקודה.

***

גם אחרי שהתרחש הנס בחדרי חדריו של המלך בשושן הבירה, לא התבטלה תוכנית ה"פתרון הסופי", "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב". אלא שהיהודים קיבלו היתר "להקהל ולעמוד על נפשם". המיליונים הרבים שהיו מוכנים ונשק בידם ליום פקודה להוציא לפועל את רצח העם היהודי ולכלותו חלילה, כלל לא ידעו שהיה שינוי במגמה ושהיהודים יקבלו את פניהם בקבלת פנים חמה… הם מצידם היו נכונים ליום המדובר, להשמיד ולהרוג ולאבד.

בהגיע היום ההוא, נקהלו היהודים בכל מדינות המלך לעמוד על נפשם "ולהנקם מאויביהם". כלומר, רק ממבקשי נפשם, רק מבין אלה שקמו להורגם – הרגו, וקיימו בהם את הצו שכל אדם בעולם מסכים איתו, "הבא להרגך השכם להרגו".

והרי, כאמור, אין ספק שתחת הגדרה זו של "הבא להרגך" היו אז מיליונים רבים, כאמור לעיל. ואם הרגו רק שבעים וחמשה אלף, הווה אומר שהרוצחים יצאו בזול, מאד בזול! ורוב רובם חמקו מעונש. ואין ספק שהיה זה מתוך גישתם הרכה של היהודים שריחמו גם על האויבים וקיימו בעצמם את דבר הפסוק "אם רעב שונאך האכילהו לחם".

גם אחרי השואה הייתה תופעה של "מתחזים", אנשי אס אס שניסו להסוות את זהותם וביניהם כאלה שהתערבו בין קבוצות היהודים שהתארגנו לחזור יחד לבתיהם שבמזרח אירופה. כששלטונות הכיבוש תפסו כאלה הוציאום להורג, הרבה פעמים בלי משפט. ואילו במגילה "רבים מעמי הארץ מתייהדים" – וקיבלו אותם!!!

***

כל מי שקרא את שכתבנו עד עתה, יסכים כי לא הוספנו ולו מילה אחת על התיאור המקראי. אף מילת תוספת וגם אף מילת פרשנות, הכל על פי פשוטם של מקראות ופשוטו של תיאור האירועים כפי  שהיו. אלא שמי שאינו רואה את התמונה בשלמותה תמיד יהיה בכלל טועה ומטעה וקורא תגר. והנה במקום בו מתגלית המוסריות הנעלה של היהודים (כאמור שכל כך נזהרו בהריגת חפים מפשע עד שכל כך מעט יחסית מאלה שקמו עליהם להרגם שילמו בחייהם) רואים הללו את ההיפך.

ובאמת במקרה דנן כל הספור מסופר במקום אחד ורק עיוורים או בעלי מגמה לא יראו את הדברים שכתבנו. יש מקומות שצריך לראות את המעשה מכלל המקומות בו הוא כתוב ורק בהתקבץ כל המקורות ניתן לראות את התמונה השלימה שכן "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר". ובאמת יש להביא בחשבון גם את דברי התורה שבעל פה בתלמוד ובמדרשים המשלימים את התמונה ובלעדיהם לא ניתן להגיע להבנה הנכונה של הדברים, ובנוסף לזה פירושי רבותינו בעלי המסורה גם הם שקבלו דבריהם במסורת העוברת מדור לדור, וכן ברוח הקודש, ומוסיפים פרטים עד שהתמונה המתבקשת מקבלת את צורתה הנכונה והנאמנה.

אלא שבמקרה דנן הקטרוג עליו דיברנו בפתח המאמר נבע מבורות פשוטה בפשוטו של מקרא, ובפשוטו של סיפור, וזה דבר שקשה לסלוח עליו.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן