הרב נויגרשל: התייחסות לטיפול בנפתולי הנפש האלוקית

עולם התורה מעונין להקיף עצמו בחומות הגנה. מושגים מהעולם החיצוני אינם אמורים לחדור למחנותינו. ובוודאי אין אנו אמורים להטמיע אותם בתוכנו.

במה דברים אמורים?

גם כשמדובר במושגים טכניים, כגון חידושי מדע וטכנולוגיה, יש לבדוק כל מושג ומושג עד כמה אינו עומד בסתירה ועד כמה אינו עלול להזיק, ולאמצו רק לאחר שעבר את המסננת של חכמי התורה.  שבעתיים נכון הדבר, כשמדובר בענייני הנפש, כשמדובר בפסיכולוגיה.

הפסיכולוגיה עוסקת בנפש האדם. בתחום זה באופן מיוחד אמורים אנו לינוק מן התורה וחז"ל בלבד, כי רק הם, התורה וחז"ל, מתייחסים לנפש כאל נפש אלוקית, ולעובדת היות נשמת  כל יהודי "חלק אלוק-ה ממעל".

ה'חתם סופר' תמה כיצד מסקנות רפואיות שאליהן הגיעו כתוצאה ממחקרים שנעשו על גופות נוכרים יכולות להיות רלוונטיות ליהודים, וז"ל: "קשה לי לסמוך בשום הוראה על רופאי זמנינו אפילו ישראל… דכל מומחיותם עפ"י ספרי רפואות שנעשו ע"י נסיון שהיה להם על גופי אומות העולם וכן כל חכמתם בניתוח עפ"י שנסו בגופן שלהן, דחביל גופיהו, ואין מזה ראיה לגופי בני ישראל, ואין לדון מדבריהם להקל בשום איסור כי אם לענין חילול שבת ואכילה ביוה"כ דלא יהא אלא ספק פיקוח נפש נמי דוחה שבת ,אבל להאמין להם ממש אין נראה לי" (חתם סופר על שבת פ"ו ע"ב).

ואם כך לענייני הגוף, מה נענה ומה נאמר על ענייני הנפש. הן גם ביחס לנפשם הם, נפשות גויים, רבים מאוד מהם לא האמינו במציאותה של נפש אלוקית. קל וחומר ביחס לנפשות ישראל שהם חלק אלוק-ה ממעל בדרגה שונה לחלוטין. וכמאמר הכוזרי בדברו על עם סגולה.

 

***

 

ככל שחולף הזמן, האינטראקציה הקיימת בין עולם התורה לעולם הרחב שמחוצה לו, מחדירה לתוך חלל עולמנו, ואל עולמה של הבנת נפתולי כוחות הנפש, מושגים מתחום הפסיכולוגיה. יש צורך אפוא, לעצור לרגע ולבדוק מחדש את יחסינו לכל עולם המושגים הזה. רק נדגיש ונאמר שהמציאות היום היא כזו שרבים מתייחסים למושגי הפסיכולוגיה המודרנית ולרעיונותיה אודות נפש כאל מציאות עובדתית אמתית, ולא טורחים לבדוק האם היסודות האלה עולים בקנה אחד עם המקובל אצלנו בתורה ובחז"ל שהם ורק הם יודעים ומלמדים את האמת האובייקטיבית במיוחד בנושאים אלה.

ונדגיש ונאמר: יש הבדל יסודי בין מדעי הטבע וחידושיהם, לבין הפסיכולוגיה. השקפת המדע על הטבע מתעדכנת כל הזמן כיון שהטכנולוגיה מספקת למדע כלי תצפית חדשים המדויקים יותר מקודמיהם ושספקטרום הבחינה שלהם רחב יותר. לכן אינפורמציה חדשה זורמת כל הזמן והמדע מתעדכן.

לעומת זאת, רעיונות הפסיכולוגיה נשענים על הבנת החוקרים את  נפש האדם. הם אמנם מאבחנים "בעיות" אך הקביעות שהם קובעים אודות מקורותיהן של הבעיות ודרכי הטפול שהם מציעים, נשענים על הנחות היסוד שלהם. הנחות שבנויות על השקפת עולמם והשקפת העולם של הפסיכולוגים שקדמו להם.

 

***

 

כתב המשגיח הגדול הרב שלמה וולבה זצ"ל:

"בעבודתי עם הרבים והיחידים אני רואה יותר ויותר את ההרס שהפסיכולוגיה גורמת לנו הנני לפרש דברי".

בהמשך דבריו עובר הרב וולבה לתאר את אישיותם ואמונותיהם של מניחי היסוד לפסיכולוגיה המודרנית. זיגמונד פרויד, אלפרד אדלר, קארל גוסטב יונג, אריך פרום, וויקטור פרנקל, ומסיק כי רובם לא האמינו כלל במציאות נפש במובנים שלנו וכולם היו אנשים קטנים אכולי יצרים שהתנהגותם האישית ביישה את תאריהם. כיצד רעיונותיהם של אנשים כאלה אודות נפש האדם, רעיונות המתבססים על השקפות מטריאליסטיות או מטריאליסטיות למחצה יכולים לשמש כבסיס לטפול בענייני הנפש, שיהיה מקובל עלינו?

הרב וולבה מסכם את מאמרו ואומר: "מכל הנ"ל הגעתי בשנים האחרונות למסקנה שצריך לדחוק את הפסיכולוגיה מהציבור שלנו עד כמה שאפשר ולהראות לו דווקא העומק העצום של חז"ל הראשונים והאחרונים בחדירה לכוחות הנפש. אין זה אומר שלא נקבל כמה עצות טכניות מהפסיכולוגים. וכמובן אין להימנע מטיפול פסיכולוגי במקרים של מחלות נפש. אף בזה הרבה פעמים איננו רואים תועלת, ואני מעדיף להפנות הסובלים לפסיכיאטר טוב" (מאמר מתוך קובץ חינוכי "שלמות והשתלמות" עמ' נ"ג).

 

***

 

הרבה מהביטויים השגורים על לשונם של בני אדם בימינו בהשפעת הנ"ל, פורקים מעל צוואר החוטאים חלק מהאחריות על מעשיהם וגוזלים מאחרים את הזכות לנקיפות מצפון אחרי שכשלו. החיפוש בנבכי העבר כשורש לחטאי ההווה יוצר מין הרגשת הקלה בלב החוטא כשתולה את סטיותיו בכל מיני אירועים שלא היו בתחום שליטתו. בשעה שחז"ל קראו לגורמים לחטא "יצר הרע", אלא אם כן מדובר באדם המוגדר כלא אחראי למעשיו, שפטור הוא מכל המצוות וממילא גם כשעושה מעשים רעים אינו מוגדר כחוטא.

ביסוד תורת הנפש היהודית נמצא העיקרון שיש לאדם בחירה. בחירה זו היא אחד הביטויים העזים ביותר להיותו של אדם "חלק אלוק-ה ממעל".

כתב הרב הוטנר: "הכפירה האחרונה היא הכפירה בכח הבחירה של האדם. 'האדם מוכרח בכל ענייניו' זה הוא קול המונה וקול שאונה של המיית הכפירה המשתלטת לעינינו. בהירי העין וזכי הנפש מכירים בדרך הצפייה של זה לעומת זה כי בסדר עיקרי הכפירה כפירה זו  בבחירה היא הכפירה האחרונה בהשתלשלות מהלכי הכפירה מדור לדור" (פחד יצחק פורים ענין כ"ט). ויותר מזה הדגיש הרב הוטנר וכתב באגרת: "הכפירה היותר סמוכה לאחרית הימים היא הכפירה בסגולת הבחירה של האדם אשר מכפירה זו נובע כל הזלזול בצורת האדם של תקופתנו" (פחד יצחק אגרות וכתבים, אגרת מ"ב).

בעוד שבעבר היה היצר מפתה אותנו לבחור ברע ואחרי הבחירה ברע נותר האדם עם הטעם המריר של החרטה כי ידע שבידו היה לבחור אחרת, בימינו, ימים בהם גאוות האדם המרקיעה שחקים מונעת בעדו מלהביע חרטה, המציא היצר שיטה חדשה הפוטרת את האדם ממרירות החרטה ומייסורי המצפון ותוקעת את שורשי החטא אי שם בטראומות העבר, וממילא שוללת ממנו את ההכרה ביכולת הבחירה ומסמאת את עיניו כאילו לא היתה לו בחירה להתגבר ולפעול אחרת.

עוד  מנפלאות העולם המודרני: בעולם זה הכל מתוקשר והכל הופך בחלקיקי שניות לנחלת הכל. אנשים מדבררים את עצמם ומשדרים את חייהם היומיומיים, ויהיו בנאליים וחסרי משמעות ככל שיהיו. ואף כי רוממות האינדיבידואליזם בגרונם, בפועל הם מטיפים שהכל צריך להיעשות ברחובה של עיר לעיני כולם וכמו שכולם אומרים שיש לעשות. מאמינים הם שהדרך להביא מרפא לחוליי הנפש היא להוציא את הכל לרחובה של עיר. ומי שלא חושב כמוהם פירושו שאינו משתתף בצער הזולת, והאמת היא, שנושאים רגישים כולל ניתוח בעיות אישיות עדינות הצנעה יפה להם ורק היא תוכל להיות מסגרת למרפא אמיתי.

אבי ז"ל היה אומר שהתורה מסתיימת במילים "לעיני כל ישראל", כי יש דברים שכשהם נעשים או נאמרים "לעיני כל ישראל" שם מסתיימת כל התורה כולה ובלשונו: "לעיני כל ישראל זה סוף התורה".

כשיש בעיות והן חייבות להיות מטופלות, עלינו לדאוג שתהיינה מטופלות בדרכה של תורה. מהי הדרך בכל מקרה ומקרה זאת יודעים חכמי התורה, הדרך ודאי אינה זו שכל העולם מטיף ללכת בה. ובוודאי לא במישור הפומבי, לא ברשות הרבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן