הרב נויגרשל מעורר סערה: האם אנו בסוף הדרך

אנו מודים לחברי הממשלה על  כל השקרים שהם אומרים וחוזרים ואומרים במצח נחושה. יש לתת לכך פרסום ככל שאפשר כדי שכל אזרחי המדינה, כולל המצביעים שלהם, ידעו בבירור כי אין כל קשר בין דברי העומדים בראש המדינה לאמת ולמציאות. ולא ייחסו את ההאשמה הזאת לדברי שטנה של המאוכזבים שניטל מהם השלטון.

מר בנט ששיקר לבוחריו לא מפסיק לשקר לכל עבר. והוא עושה זאת באופן סדרתי ועקבי (זה הדבר היחיד שהוא עקבי בו – לשקר), בלי להסמיק ובלי למצמץ.

כמו למשל כשהצהיר במצח נחושה שהתקציב מיטיב לכולם. כשכל ילד רואה שאין הדבר כך כלל, לפחות כשסעיפים עוסקים בעניינים הנוגעים לצבור החרדי. מר בנט מתפאר שניצח את ה"דלתא" כלשונו, כאילו כולם שכחו שה"ניצחון" אם אכן הושג, הושג בזכות החיסונים שהביא קודמו, ושהוא דווקא היסס להשתמש בהם והעיכוב שדווקא עליו הוא חתום, עלה ביוקר. וכששואלים אותו ישירות על שקריו, וכשמעמתים אותו עם דבריו הוא, מן העבר הקרוב, במקום תשובה הוא מדבר על משהו אחר, בדרך כלל על הישגיו הדמיוניים בתחומים אחרים כשברוב המקרים גם "הישגים" אלה אינם קיימים אלא בדמיונו או גנובים ממישהו אחר…

אבל לא רק הוא…

מר לפיד שיקר ללא הפסקה. כשדיבר נגד כספים קואליציוניים, כשדיבר נגד שרים "נורווגיים" והבטיח שאצלו זה לא יקרה. כשדיבר נגד "ממשלה מנופחת" כשדיבר נגד מינויי מקורבים.

גברת שקד משקרת כל אימת שהיא מספרת על התלבטויותיה אך בסוף מתברר למפרע שהכל היה הצגה.

יו"ר הקואליציה הגב' סילמן חשודה בשקר גס כשאינה מסוגלת לספק פרטים על תקיפות לכאורה (או כביכול) שתקפוה אנשי ימין אמיתיים.

ועוד ועוד ועוד.

שלא לדבר על עצם השקר הגדול ששיקרו במהלך תעמולת הבחירות כשרימו את בוחריהם ועשו את ההיפך הגמור ממה שהבטיחו.

שלא לדבר על השקרים ששיקרו זה המכונה "ראש ממשלה" ושותפו "החליפי" בעולם בשם מדינת ישראל ושכחו את הכלל ש"מילתא דעבידא לאיגלויי לא עביד איניש דמשקרי".

תשאלו: מה כל כך טוב בשקרים? על מה יש להודות?

***

הנה, במידה וממשלה זו תצליח להוציא לפועל את תוכניותיה (תוכניותיו של הרפורמטור מר כהנא ושל חבריו כולם), הרי יכריזו על המוני גויים כאילו הם יהודים. בדרך כלל במצב זה קיימת סכנה שאנשים תמימים שמאמינים לנאמר על ידי המדינה וראשיה ורואים במסמכי המדינה ובהכרזותיה אמת צרופה, יתפתו לחשוב שבאמת מדובר ביהודים ולא יבדקו בציציותיהם. וגם כאלה שחשוב להם להקים בית יהודי יפלו בפח.

כיום, יהיה קל יותר לשכנע, שמה שאומרים ראשי המדינה וממילא מה שנאמר בשם המדינה אינו אמור לבטא אמת כלשהי. ואם המדינה מאשרת שמאן-דהו יהודי אין זה ראיה שהוא אכן יהודי. ואישורי יהדות שהמדינה תנפיק יהיו שווים לאישורים שתנפיק הרשות הפלשתינית למשל באותו ענין, ועוד פחות. בצורה כזו מצילים שקרי בנט ושות' הרבה מאלה שבתנאים אחרים היו מתפתים להאמין.

יש לפעול כבר עכשיו להחדיר לצבור את ההכרה שאין כל קשר בין מה שנאמר על ידי "המדינה" לאמת, כך שכאשר יגיע הרגע הקריטי וייאמר להם שהמדינה אומרת על אדם שהוא יהודי כי עבר איזשהו הליך מזורז המכונה בפיהם משום מה גיור, יידעו שגם לאמירה זו אין כל קשר למציאות, ויש לברר יהדות באמצעים אחרים, תיפול האמירה הזאת על קרקע פוריה ועל אזנים קשובות.

תודה לכם מר בנט ושות' שהקדמתם רפואה למכה הגדולה. אבל אוי לנו של"רפואה" כזו אנו זקוקים.

***

אגב, נראה כי ראשי השלטון בזים לדמוקרטיה.

הם מאמינים בלב שלם שהם יודעים מה טוב לעם יותר טוב מהעם עצמו. אך מכיון שהם נמצאים בתוך מנגנון דמוקרטי ורק העם יכול להגיש להם את השלטון על מגש של כסף יש לומר לעם מה שהעם רוצה לשמוע וכשהעם יתן בידיהם את המפתחות, לעשות את מה שלדעתם צריך גם אם זה ההפך ממה שהעם רוצה. וכך יש להמשיל ולשקר להמשיך ולרמות ולפעול לפי הבנתם הם בניגוד לדעת אלה שבחרו בהם.

כך שמדובר באנשים שלא מסתפקים בכך שהורסים את יהדותה של המדינה אלא גם את מה שאולי קרוב לליבם יותר – את הדמוקרטיות שלה – סוף למגילת העצמאות, לא יהודית ולא דמוקרטית.

***

מתקרב הרגע שנאלץ להקים לעצמנו אוטונומיה. לשם כך אין צורך לפעול עם המדינה ולקבל את הסכמתה או ליתר דיוק הסכמת המנהלים אותה, יש אפשרות להשתמש במושג שהמציא משה דיין ביחס לפלשתינאים "אוטונומיה חד צדדית". כלומר אנו מצידנו נעשה כל מה שנדרש מאתנו, בלי להתחשב אם המדינה משתתפת בתהליך אם לא.

כותב שורות אלה פנה לפני שנים למרן הרב אלישיב זצ"ל בהצעה לפעול להפרדת הדת מהמדינה. וזו היתה הטענה: הרי אנו איננו זקוקים לקשר בין דת למדינה כדי לחיות כיהודים החרדים לדבר ד'. גם בארצות העולם השונות יש קהילות חרדיות והן פורחות, יש ישיבות והן מלאות בתלמידים. אנשים מתחתנים כדת משה וישראל ומלים את בניהם, ומקיימים מצוות בהידור ויש מערכות כשרות מהודרות. גם חלקנו לא ייגרע. איננו זקוקים למטריה של "מדינה" לשום דבר מחיינו הדתיים. וביחס לתקציבים – הם ענין למו"מ פוליטי. אם הוא מצליח יהיו כספים בכל מקרה, ואם אינו מצליח גם במצב הנוכחי קשה להשיג תקציבים. מכל מקום, התקציבים אינם מגיעים מכח יהדותה של המדינה אלא מכח האזרחים הזקוקים ו/או מעוניינים בכך. ואם יצטמצמו התקציבים – רוח והצלה יעמוד ממקום אחר. כל המאבק הוא בשביל הצבור הלא דתי, והם לוחמים בנו ומבזים אותנו, עד מתי נתבזה וניאבק עבורם?

את כל זה העליתי בפני הרב אלישיב זצ"ל ותשובתו היתה (וניתנה במעמד כמה אישים ידועים לטוב) שאין לעשות זאת משתי סיבות:

  • הציבור החרדי לא בשל לכך.
  • יש לנו אחריות ליהודי מרחוב יפו.

הכוונה היא שיש יהודי ברחוב יפו שהקשר היחיד שלו ליהדות הוא שהוא חי ב"מדינה יהודית" והמילה יהודי כתובה בתעודת הזהות שלו. תיקח לו את זה ולקחת לו את הזיק האחרון המקשר אותו ליהדות וילדיו יהיו אבודים. למענם אנו נאבקים ומתבזים.

לפני כמה שנים הייתי בוועידה בה נכחו שני אישים מאלה שהיו נוכחים בדיון אצל הרב אלישיב זצ"ל. כשספרתי מה שנאמר לעיל. טען אחד מהם שהיום הרב אלישיב היה אומר אחרת.

וכך אכן נראה. שהרי הציבור החרדי כיום, אחרי כל הטלטלה שהמערכת הפוליטית מעבירה אותו, אולי מוכן לכך. וכן אותה אחריות ליהודי מרחוב יפו מחיבת לכאורה הפרדה מוחלטת בין דת למדינה שהרי אם לא כן, ברגע שה"יהדות" של המדינה מקבלת גוון רפורמי ומופקר לגמרי הרי יש להציל את אותו "יהודי מרחוב יפו" מכלל טעות כאילו זו יהדות ולהפריד את הדת מהמדינה ולהקים לנו את האוטונומיה החד צדדית דלעיל.

כמובן, שהדברים נאמרים כרעיון. וכשם שבזמנו הובאו דברים דומים לפני הרב אלישיב ולהפתעת מביא הדברים הם נדחו כאמור לעיל. כך יש להביא את הדברים בפני גדולי התורה וכל אשר יאמרו נעשה.

***

לפני כמה שנים פגשתי באחד הרחובות בשכונת גאולה את מו"ר הגאון הגדול רבי הלל זקס זצ"ל. אמר לי הרב: "מרדכי, בוא ואומר לך מה קורה, הקב"ה מוריד מסך וכשהמסך ירד לגמרי אלה שיהיו בצד הזה יישארו עם העם היהודי ואלה שיהיו בצד השני יתבדלו מהעם היהודי לנצח, ואנחנו מחזיקים בשארית כוחותינו את שולי המסך ומסייעים לכמה שיותר נשמות לעבור לצד הזה"…

נראה שהממשלה הזו, במידה ואכן תמשיך להחזיק מעמד, תזרז את הצירוף והבירור המתרחש ואת הורדת המסך. אנחנו כאמור, צריכים לסייע לכל מי שרוצה ויכול לבחור את הצד היהודי של המתרס בטרם ירד המסך ויהיה מאוחר מידי.

 

צילום: שוקי לרר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן