הרב חיים ולדר: שומרי האוצר

 

– 1 –

הסבא שלי ר' משה אלתר ולדר ז"ל, היה לפני עלייתו ארצה שוחט בעיירתו אונוד שבהונגריה.

שנים לאחר מכן, אמר את הרעיון הבא שגם הודפס בספר לפני ארבעים שנה.

"כדי להיות שוחט הייתי צריך ללמוד היטב היטב הלכות שחיטה והלכות רבות אחרות הקשורות בכשרות, לאחר מכן הייתי צריך לעשות 'שימוש', שזה להביט בעבודתם של שוחטים מנוסים ולשמש אותם בפועל, ורק לאחר מכן נערכה לי בחינה ואני הוסמכתי להיות שוחט.

"ולאחר כל המסע המפרך הזה מה נתנו לי ביד? בהמה. זה מה שנתנו".

וכאן אמר סבי: "אם אני הייתי צריך לעשות כזו דרך כדי לתת בידי בהמה ועוף, ועוד לשחיטה, תחשבו איזו דרך צריך לעשות מלמד שנותנים בידיו נפש של ילד, שאותו צריך להוביל בדרך החיים?"

 

– 2 –

כשאומרים: "המלמדים של פעם זה לא המלמדים של היום", אני הייתי מציע לקחת את זה לשני הכיוונים.

כי פעם באמת היו דמויות של מלמדים כמו גדולי דור, בעיקר בכל הנוגע לדוגמא אישית לדמות חינוכית שכולה תורה ויראת שמים בלי שום רמז להבלי העולם.

מצד שני, גם אז לא כולם היו בדרגה הזו, ואל מקצוע ההוראה הגיעו אם כי מעטים גם כאלה שלא התאימו. לא הייתה אז מערכת בקרה שתבדוק את כל הניואנסים של עבודה מול הילדים. והתוצאה היא, שאותם אלו שלא התאימו עשו נזקים רוחניים או נפשיים אצל תלמידיהם.

 

– 3 –

כך או כך, כפי שאי אפשר לסמוך על רופאים, על מהנדסים, על כך שבכוח ההבנה שלהם ירפאו, או יבנו בניינים, מבלי ללמוד להבין את גוף האדם או את היחס והיכולת של יסודות להחזיק בניין, גם אם מדובר באנשים שיש להם גישה טובה לנושא, וכפי שהם צריכים לעבור הכשרה, לפעמים בת שנים כדי ללמוד את המקצוע, ולאחר מכן עליהם לעשות סטאז' בפיקוח צמוד של רופאים/מהנדסים ותיקים כדי לוודא שמעבר ללימוד ולציונים הם גם יודעים ליישם בפועל את מה שלמדו ורק לאחר מכן הם מורשים לפרוש כנפיים ולפעול עצמאית.

על פי המשוואה של סבי ז"ל, אצל מלמדים על אחת כמה וכמה, שהיה טוב וחשוב לוּ הם היו מקבלים הכוונה מגדולי המחנכים טרם או במקביל לעיסוקם במלאכת הקודש, כמו גם פיקוח נאות לוודא שהם עושים מלאכתם נאמנה, וגם מתאימים מנטאלית לתפקיד החשוב והרה הגורל הזה ששמו "מחנך". הדבר חייב כמובן להיות תחת פיקוחם והכוונתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל ולא במסגרת הכשרה מקצועית שמבוססת על רעיונות וכללים שלא תמיד תואמים את דרך התורה וד"ל.

 

– 4 –

למרות שיש משקל רב לכישרון ולגישה הטבעית של האדם לנושאי חינוך, עדיין צריך את הידע כיצד לפעול נכון ובעיקר כיצד להימנע מטעויות. אם חשבתי פעם שדי במתנת הבורא להיות בעל גישה לזולת, ככל שעבר הזמן למדתי לדעת, עד כמה חסר לי ידע, ושלמרות כל שנות הניסיון כמחנך, עדיין ישנן הרבה נקודות שאני צריך ללמוד על נפש הילד כמו גם על נפשי אני.

היכולת להצליח במלאכת ההוראה ובפרט בטיפול בזולת, עוברת דרך הכרת האדם את עצמו.

כי לכל אדם ישנן רגישויות וטבעים העלולים לגרום לו להתייחס לילדים מסוימים ולמעשים מסוימים, בביקורתיות מצמיתה ואפילו בעוינות. ברגע שהאדם מכיר את עצמו ומבין את חולשותיו הוא, יש לו את היכולת להתכונן מראש, לנהוג בזהירות, ולא להפיל את חולשותיו על הזולת.

כמו כן יש מקום רב להבנת האתיקה החינוכית. מה אומרים לילד, מה אסור לומר גם אם רוצים. עד כמה מותר להעיר לילד ברבים ובאלה תנאים, שמירה קנאית על סודיות ופרטיות ומניעת מצב בו מידע על ילד ומשפחתו יזלוג למקומות שהוא לא אמור לזלוג, ובוודאי שלא להגיע למצב בו דנים בצורה חופשית בחיק המשפחה או החברים על בעיה רגישה של חניך או של משפחתו.

אלה מעט מהדברים. בעיקר יש ים של מידע חשוב ומורכב על נפש הילד ודרכי זיהוי וטיפול מצוקות ובקשיים. ברגע שנמצאה הדרך להעביר את הדברים מבלי להיות מושפעים מרוחות זרות הפוגעות בטוהר החינוך, יש לזה ערך שלא יסולא בפז.

 

– 5 –

גם לאחר שהמחנכים מקבלים את ההכוונה החינוכית, חייבים לדעת שהצלחתם תלויה רבות באמון ההורים בתמיכתם במורה וזכותו-חובתו להטיל משמעת.

כישלון ילדי החינוך הממלכתי במבחני פיז"ה הוא רק קצה הקרחון לגבי המתחולל במערכת החינוך הממלכתית-חילונית.

המורים שם הרי מקבלים את כל ההכשרות ורובם בעלי תואר ראשון ושני ודוקטורים, ובכל זאת בכיתה הם כמו הילד הכי חלשלוש בבית הספר. אין להם מילה ואין להם משמעת ואין להם שום אפשרות הגיונית ללמד.

כי כאשר ילד מקבל כוח על הוריו ועל מוריו מה יעשה ולא יחטא? כאשר כובלים את המורים והמחנכים ולא נותנים להם את הזכות והחובה להטיל משמעת כדי לחנך וללמד, יהיה זה המורה המוצלח ביותר, אין לו שום סיכוי להעביר את הידע שלו, אם אפילו ילד אחד בכיתה יכול לקום ולצרוח ולהתחצף ולעשות כאוות נפשו. בטח לא אם יש כמה כאלה.

 

– 6 –

עדיין נוקבות באוזניי מילותיו של מרן הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטינמן זצוק"ל, באחת מוועידות החינוך לגבי תפקידו של מחנך. הנה ציטוט מדויק:

"הרי מה זה חינוך? חינוך בא להוסיף ולתקן את מה שהיה בלעדיו. למשל: בלי חינוך בן אדם היה עושה מה שהוא רוצה. ומה מלמד עכשיו החינוך החילוני? תעשה מה שאתה רוצה. אם כן מהו החינוך כאן? הלא גם בלי החינוך יעשה מה שהוא רוצה. זהו עולם השקר. היכול אחד שאינו עושה כלום להיקרא מחנך?"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן