הם חשבו שקורה להם משהו רע

 

– 1 –

לחבר שלי נכנס עכבר לתוך הבית. ברגע שזה קרה נכנס הבית לכוננות. החדר נחסם, הוצבו מלכודות, אך העכבר, כך מסתבר היה פיקח וערמומי ונמנע מלהילכד.

עבר יום, עברו יומיים ויועצי עכברים בכירים טענו בפני חברי כי מן הסתם העכבר הסתלק כלעומת שבא והבית יכול לשוב למתכונת רגילה. כך היה.

אלא ששבוע לאחר מכן נראה שוב העכבר חולף באותו חדר, ושוב נכנס הבית לכוננות. הפעם הוזמן לוכד עכברים מקצועי שעשה הערכה פסיכולוגית על תנועותיו של העכבר ולאחר מכן הניח רעל עכברים מחוץ לבית ומלכודות בתוכו, וכולם קיוו לטוב.

ובאמת, יום לאחר מכן נלכד העכבר באחת המלכודות. כדי להבין מה הפשט "מלכודת" צריך להבהיר שבסך הכול מדובר בפיסת קרטון המרוחה בדבק, עליה מניחים פיסות גבינה צהובה וכשעכבר מתפתה לטעום הוא נדבק למשטח.

כאן ניצבה בפני חברי בעיה נוספת. מה עושים כעת?

לפניו משטח ועליו עכברון קטנטן, חי עד מאוד, רק לא יכול לזוז, למרות שהוא מאוד מנסה וציוציו מכמירים את הלב. בן אדם מן היישוב לא יכול להתקרב לדבר הזה.

לאחר מחשבה ארוכה, הוא נטל תרסיס הדברה לזוחלים הקיים בכל בית והחל להמטיר על העכבר.

לא תאמינו מה קרה… מסתבר שלחומר ההדברה לא היה שום השפעה על העכבר, מצד שני… הוא המיס את הדבק… והעכבר נמלט על נפשו…

מזל של עכבר!

 

– 2 –

החיים מלאים בסיפורים אמיתיים של בני אדם שחשבו שקורה להם משהו רע ובעצם קרה להם משהו טוב.

אחד הסיפורים הידועים הוא של פליטים מגרמניה שהצליחו להשיג ספינה שתבריח אותם לאוסטרליה. בדרך בזז הצוות את רכושם והשליך את כל הציוד שלהם הימה. מה שכאב לנוסעים היהודים במיוחד היה ספרי קודש יקרים שנאלצו להשליך בכמויות. מה שקרה בהמשך היה שצוללת גרמנית ביקשה להטביע את הספינה. הם שלחו טורפדו שהחטיא ובדרך לטורפדו השני הציצו בפריסקופ וראו ספרים הכתובים בשפה הגרמנית. הם דווחו למפקדה על כך וזו הורתה להם להסתלק מתוך מחשבה שמדובר בנוסעים גרמניים.

סיפור נוסף הוא סיפורו של ארז שמואליאן שפורסם במגזין "קטיפה". צנחן שאיבד את כף ידו במהלך צניחה, קיבל מהצבא רכב עם הגה כוח מיוחד שאִפשר לו לעשות סיבוב מלא בהזזה קלילה של ההגה.

ויום אחד בנסעו עם משפחתו בשטחים בכביש צר, חסמו את הכביש שני רכבים ולעבר מכונית המשפחה נפתחה אש צולבת. בתנאים הרגילים לא היה להם סיכוי לשרוד. היה זה בתקופה בה בכל שבוע נהרגו משפחות שלמות בדרך זו… אבל לארז שמואליאן הייתה אפשרות לעשות פרסה בשניות… והוא ומשפחתו ניצלו. אז הוא אמנם איבד כף יד, אך הרוויח שנים לאחר מכן בסייעתא דשמיא את חייו וחיי משפחתו.

 

– 3 –

כיהודים מאמינים בני מאמינים אנחנו יודעים כי גורלו של כל יצור בטבע האנושי נגזר מלמעלה, ובעצם גורלה של כל האנושות. ובכל זאת, בני אדם, בעיקר חסרי אמונה וביטחון, סבורים שיש בידם לקבוע גורלות, הם טועים. אמנם יש להם בחירה לגבי מעשיהם, לפעול בדרך טובה או רעה, אך לגבי תוצאת הדברים, הכול נגזר מלמעלה, ובני אדם רק מקבלים שכר על מעשיהם הטובים ועונש על מעשיהם הרעים. ועל כך נאמר: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום".

ההיסטוריה מלמדת כי במקרים רבים, בני אדם ואפילו ארגונים וממשלות עשו מאמצים בלתי רגילים להשיג תוצאה מסוימת ובדומה לעכבר, דווקא הדברים שעשו יצרו בדיוק את ההפך.

ניתן לראות זאת באופן מוחשי במקרים בהם מישהו מחליט לרדוף את זולתו.

מסתבר שלפעמים עצם הרדיפה יוצרת זרקורים סביב האדם ומביאה לציבור את עצם עובדת קיומו ולעיתים מקנה לו אהדה רבה. האחד חושב שהוא רודף מישהו ולמעשה מסייע לו והשני חש נרדף ומסכן ואינו מבין שבעצם זה הדבר הטוב ביותר שקורה לו.

 

– 4 –

מקורה של כותרת הטור, הוא ביטוי לשינוי חיובי הנובע מעצם מציאותו של מצב שלילי. אך כמו הרבה מושגים בעברית, נעשה שימוש במקורות מבלי לרדת למורכבותם של הדברים.

כי מקור הביטוי הוא סיפורו של שמשון הגיבור (שופטים, י"ד), ודווקא משפט זה שנאמר על ידו, לא הביא שום דבר טוב, אלא מלמד גם על תהפוכות החיים, ועד כמה אין לבן אנוש מושג מה תוצאות פעולותיו.

בדרכו לעיר תמנה פגש שמשון בכפיר אריות, "וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי". לאחר מכן התמקמה בגוויית האריה כוורת דבורים, ושמשון רדה ממנה דבש. במשתה חתונתו חד שמשון חידה לפלישתים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". כאשר פתרון החידה היה שמאריה הקרוי "עז" יצא מתוק "דבש". הוא הבטיח 30 חליפות בגדים לפותרים נכונה.

כעת תראו למה הובילה החידה הפשוטה הזו:

הפלישתים, שלא הצליחו לפתור את החידה, איימו על אשת שמשון שישרפו את בית הוריה אם לא תגלה להם את פתרון החידה. זו הצליחה לחלץ משמשון את התשובה וגילתה את פתרון החידה לבני עמה. כדי לשלם את חובו, הגיע שמשון לאשקלון ולקח בכוח את חליפותיהם של שלושים פלישתים.

כאן החלה מלחמה של ממש. האישה חזרה לביתה בהוראת אביה, שמשון בתגובה לכד 300 שועלים, קשר לפידים לזנבותיהם, שילחם בשדות פלישתים והבעיר את כל יבולם. הפלישתים נקמו על ידי שריפת האישה ואביה, וכתגובה היכה אותם שמשון "שׁוֹק עַל-יָרֵךְ". הפלישתים לכדו אותו בערמה, אך שמשון השתחרר ללא קושי מהכבלים, מצא לחי חמור והיכה באמצעותה אלף פלישתים.

לאחר מלחמה עקובה מדם מצליחים הפלישתים בערמה להבין את סוד כוחו, שערו הארוך, גוזזים אותו מנקרים את שתי עיניו וחוגגים את לכידתו ברוב עם, במקדש דגון, שאליו הביאו את שמשון העיוור והמושפל.

שמשון נושא תפילה: "זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה, הָאֱלֹוקִים, וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים", לאחר מכן לפת את העמודים וקרא: "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים" (שם, ט"ז כ"ח-ל), והמבנה קרס על כל החוגגים. "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו".

חידה פשוטה. תראו למה היא מובילה.

כעת תגידו אתם: היכול בן אנוש לדעת תוצאות מעשיו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן