מכתב אישי מעל דפי העיתון

 

עבור רוב האנשים עיתון הבוקר הוא זמן להתעדכן בנעשה בעולם. יש שזו שעת האתנחתא היומית שלהם, ישנם גם כאלו, שזו שעת כעס עבורם: 'מדוע העולם לא מתנהל כרצוני'.

מעטים האנשים שעיתון הבוקר מניע אותם לפעולה, ומדוע הם מעטים? כי רובם אומרים לעצמם: "מה אני יכול לעשות כדי לתקן את העולם? בשביל זה יש מנהיגים"…

הידיעה שהתפרסמה בחודש אלול תשנ"ה ודאי לא שינתה לרוב האנשים את סדר יומם, מעבר לאנחת צער: "במסגרת הסכם השלום המתגבש עם הפלסטינים סוכם כי ישראל תעביר לידם את הערים יריחו ובית-לחם. ראש הממשלה יצחק רבין נפגש אתמול עם נציגי המשא ומתן והעביר לידם את מסמך ההבנות".

אמנם, ישנם יחידים שבשבילם העיתון הוא מכתב אישי.

מכתב?

 

***

 

כזה היה הרב ר' נפתלי גרינבוים זצ"ל, שהלך לבית עולמו בתחילת חודש חשוון הָשַׁתָּא.

האיש שהקים מפעלים לאין מספר וחילקם לאחרים (כמו למשל ארגון הצלה), כתב כשמונים ספרים (בהם אוצר המדרשים), שגם אותם חילק לכל דורש ועוד עשרות אם לא מאות גמ"חים.

ישבו בניו ואחיו וניסו להבין מנין מגיע המעוף, איך יכול היה להספיק כל כך הרבה בחייו הקצרים?

עד שנכנס לבית האבלים הגאון רבי ישראל מאיר לאו שליט"א וסיפר…:

"בוקר אחד דפק בביתי נפתלי וביקש שאלך לבכות לראש הממשלה רבין, שלא ימסור את קבר רחל לפלסטינים…

"שאלתי אותו: מניין לך שקבר רחל הולך להימסר? הוא ענה לי, שפתח מפה מיד כשראה את הידיעה בעיתון, מדד ובדק, ואין אפשרות אחרת, אלא אם יעשו כביש מיוחד וחומות… ולא נראה לו שמישהו חשב על כך…

"ר' נפתלי היה נחרץ: 'אתה חייב ללכת לרבין עם הגאון רבי שמחה קוק ולבכות לו, אצל רבין חייבים לבכות, אם לא תבכו זה לא יצליח'…

"למפרע הוא צדק!

"כוונתו של רבין הייתה באמת למסור את קבר רחל לפלסטינים, ורק בעקבות הפגישה והבכי שהיה בה, הסכים ראש הממשלה להשאיר את הקבר ביד ישראל", סיים הגרי"מ לאו שליט"א.

אחיו, הגאון רבי ברוך צבי גרינבוים שליט"א, ראש ישיבת 'דרך השם' ומייסד 'לב שומע', מסיים ואומר: "אצל נפתלי בראש דף העיתון כמו היה כתוב: 'לכבוד הרב נפתלי גרינבוים, נא לטיפולך'…"

 

***

 

יש אותנו ויש אותם. אותם, זה האנשים שקובעים שם למעלה את המהלכים. הם מחליטים הכל… ואנחנו? הקטנים. מה אנחנו יכולים לעשות? זה לא בידינו…

השאלה מה עשה אותם לכאלו, שכן קובעים את המהלכים?

התשובה היא רק דבר אחד ופשוט: הם החליטו שהם יכולים! יכולים להשפיע, יכולים לשנות, יכולים להוביל ולקבל החלטות.

הם לא קורצו מחומר אחר, הם אנשים רגילים עם אותם רגשות ואותם כוחות. הם פשוט האמינו, שביכולתם לשנות. פעלו ועשו מעשה.

אם יש דבר שהנכם מאמינים בו, תלכו אתו עד הסוף. אל תחששו ואל תתנו לאף אחד לעצור אתכם (יהיו רבים שינסו…). תובילו, תאמינו, תדחפו, תעפילו ולבסוף תגיעו.

וכשתגיעו, אין ספק שתיגשו להוביל את הפרויקט הבא שלכם.

להאמין, להוביל, ולהצליח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן