השלום והברכה לכם קוראים אהובים, ברוכים הבאים למסע בדרום איטליה.
ימים אלה מורגשים מאוד באזור סיורינו, בולטים בהם קישוטי החגאות של הנכרים, כשפיהם מלהג ברכה לשנה החדשה בשפתם.
שאלתי וביררתי, על תרגום הברכה ומשמעותה ומסתבר שאין זו ברכה תמימה של איחול איש לרעהו לשנה אזרחית חדשה, וכאן אני בהחלט חושב ששוב זכיתי, כשמתאפשר לי ברחמיו יתברך, להבדיל בין הטמא לטהור, בין קודש לחול, בין הבל הבלים וריק של גויי הארצות ותפלותם, לבין הנה אלוקינו זה קיווינו לו ויושיענו.
אני פונה לבורא עולם בכל עת, דרך תשובה הורית, היא תלויה במעשיי ובהתנהגותי. אתפלל לכך, שלכשאזכה לקדש את שמו יתברך בין גויי הארצות, יהיה זה עבורי אות וסימן להמשיך להתאמץ במסע החיים על פי דרך התורה.
בסיור הנוכחי, הנמשך כבר כמה חודשים, זכיתי ואני מבחין כל העת בנצנוציה של האמונה והדרך המסורה. אכן, כשרואים את זהרורי החמה של הדרך בה צעדו אבות אבותינו מאז גלותם מארצנו בחטאנו, אנו יודעים שאותה דרך, כשתמשיך התמדתה בהעלאת אש התמיד, בראייה האמונית המסורה לנו מדור לדור, שלא נקל ראש בחוויית הקשיים, שנדע ונעמיק הידיעה בלבותנו, שגם את נפתולי החיים הגועשים עלינו ומאיימים להטביענו במצולות תרתי משמע, נתן לנו בורא עולם כאות ומופת לדעת הישכם איתי פה עמנו היום. גם אנכי הקטן באלפי ישראל, יודע שניסיון הוא דבר שצריך להתגבר עליו, ומנפילה צריך להתאושש, לא להתייאש.
הסיור במשעוליה הצרים בדרך אל העיירה הבאה, ימחישו לי שאין אפשרות להתכונן לצפוי מעבר לפינה, אם נעשה זאת במרוצה. האטה והתבוננות לצידי הדרכים, היא אשר תמנע את התאונה בצומת הניסיונות, היא תאפשר את חציית מעבר החיים בשלום ובבטחה, היא תצעידנו קוממיות לארצנו, כשנהיה מלווים ברצות השם יתברך בקרבנות חטאת ואשם לכפר על הפשעים והעוונות, אך מלווים באותה עת בקרבן תודה על הדרך המופלאה. הנה ימים באים, כשיתגלה שמו יתברך, כשמלך המשיח בראשנו, נדע את סיבתם, את התועלת שצמחה לנו משם, מגיא ההריגה, עד לקוממיות.
נסיעה איטית בדרכים שנסללו לפני אלפי שנים, נוספו להם אספלט, אך לא הרחיבו אותם, וקימורי הדרך בין משעולי מטעי הזיתים יוכיחו זאת.
אם בזיתים אנו עוסקים, הארץ הזו משופעת במטעי זיתים אינסופיים, לכל מקום שתישא את עיניך, תגלה עצי זית עבותים וקשישים. חלפתי על פני עשרות מטעים שגילם המשוערך הוא קרוב לאלף שנים. פלא פלאות לגלות שהאדם הוא עץ השדה, משריש ומרחיב שורשיו לדורי דורות, מתרחב בטבעות שנים ללא הרף, וברצות השם, גם ייתן פריו ממנו יופקו שמניו הטובים והאיכותיים.
הרחבנו בעבר על פרשנותם של חז"ל על הפסוק מאשר שמנה לחמו… שנפל בחלקו של עשיו. כאן רואים זאת בחוש, למרות שלאחרונה חבל ארץ פוליה – בה אנו מתניידים כרגע – לקה במחלת עצים מסתורית, "קסילאלה" שמה – שמנוונת את העצים וגורמת להמתתם בדרך לא ידועה.
ככל שנדרים מקו ברנדיזי נמצא את מרחבי המטעים שוממים ומטים ליפול, נזק שמוערך בהון עתק שעדיין לא יודעים מדעני הטבע איך להיפטר ממנו, אדרבה, הם חוששים להתפשטות מגיפת הקסילאלה הזו לכיוון הצפון.
אנו נוסעים כשמגמת פנינו היא לעבר נקודת הקצה של העקב, השילוט יוביל אותנו אל עבר:
- MARIA DE LEUCA – אם נתבונן במפה, נראה שאנו הולכים לצעוד על שפיץ העקב, בנקודה מופלאה בה יחברו להם שלושה ימים: הים האדריאטי, הים היווני והים התיכון. אך תחת הרושם של מסע בגלות איטליה של יוון, לא יכול שלא לפטור אותי, מההשלכות והלימוד האישי שאקח איתי צידה לחיים מתוקנים יותר. דווקא כאן, בין צריחי טומאתם, אמצא משכן בלבבי, לנורא עלילה. בתפילה ותחינה, שישמע שוועה ויאזין לקול תפילה.
גוט שאבעס קוראים אהובים.
