על פי דיווח של ההסתדרות הרפואית עקומת התקווה הציבורית בארץ צנחה, לעומתה עקומות הייאוש והדיכאון זינקו במהלך החודשים האחרונים.
אברהם אבינו רווי ההבטחות של הבורא יתברך מחבק אותנו, המיואשים והמדוכאים ואומר: "אל הארץ אשר אראך" – יש אחד, יחיד ומיוחד שיודע לאן באמת הולכים ומתברכים תוך שבירת חוקי הטבע, כפי שמובא ברש"י הקדוש אודות כל ההיפך מברכות שכרוך להליכה בדרכים.
אמרו הצדיקים "יאוש שלא מדעת" – כלומר מי שמתייאש עושה זאת בלא דעת, כי לו הייתה דעת ודאי לא היה מתייאש והיה מתמלא בתקווה.
דו"ח קשה מנשוא שקיבלנו על המצב העגום של מחלקת קורונה בבית הרפואה וולפסון מחזק אותנו לא לעצור בהצלת החיים בשלבים המוקדמים יותר מאשפוז, כשניתן למנוע הידרדרות ואכן רואים מבחינה סטטיסטית באופן מפורש עד כמה אכפתיות מולידה מקצועיות והצלחה בהצלת חיים.
אברהם ושרה ע"ה, מגיירים, כלומר מאחדים לעבודתו יתברך כל אלה שלא חשבו לרגע שיש בכוחם להינצל ולהציל ברוח ובגשם, כך אלו שעומדים מצד החולים גם אם הם אינם מומחים אלא חדורי המוטיבציה מגלים לעצמם את שגב יכולתם.
מקרא מעורר זמן, כלומר כוחם של אברהם ושרה מעיר אותנו ומאיר לנו את סגולת היכולות הכלליות והפרטיות יחד. מי ואיך יתקן את כאבו של הבורא יתברך ש"התעצב על ליבו", אם לא אלה שבכוחם לתקן את חטא האדם הראשון ולהכריע את כל העולם לכף זכות, וגם לבנות חורבות ירושלים על ידי שמחת חתן וכלה ועוד כהנה וכהנה פעולות בממדים עולמיים?
***
בעלי ההילולא של הימים האלה – הרא"ש זצוק"ל, אשר חי במסכת ייסורי איוב ובנה עולם התורה שאין כדוגמתו והמהר"ם שפירא זצוק"ל שהפיח בכל פינה בעולם חיבור לתורת אמת, הם-הם מגיני הארץ שנשקם – "אהבת עולם" והרי "על כל פשעים תכסה אהבה" – "קץ כל בשר" – הצליל של הייאוש בנקל יתהפך לקץ הגאולה כשנזכור את הליכתו של אברהם אבינו ע"ה, אשר כל מהותה "לך לך" – כלפי שמיא וכלפי הזולת באהבה.
