מה היה כתוב בפתק בארנק של מרן שר התורה

 

עבודת התפילה אצל רבינו הייתה עצומה ואפשר ללמוד ממנה רבות.

ראו בחוש בתפילתו הקבועה כמונה מעות, על הקשר שחש להקב"ה. כל מי שהתפלל בלדרמן זוכר את תפילתו הקבועה של רבינו, כל יום באותה צורה ובאותה הדרך, לא משנה אם מדובר ביום שיש בו חתונה או חלילה יום שיש בו צרה, רבינו התפלל כסדרו.

כשהיינו ילדים, בסוף תפילת שמונה עשרה, באמירת אלוקי נצור, היה מוציא את הארנק ומוציא משם דף קטן, מביט בו ומחזיר אותו אל הארנק. תמיד ידענו שאסור לנגוע בארנק של סבא… אף אחד לא נגע בחפצים שלו ולא בארנק כמובן.

יום אחד, בערב פסח, הדף נפל איכשהו מהארנק וראינו את תוכנו. הייתה לנו צמרמורת! אני לא מדבר רק עלי, אני מדבר על אבא שלי ואנשים שהכירו את רבינו היטב והיו מחוברים אליו מאוד לאורך שנים רבות.

היה כתוב בפתק את הדברים הכי קטנים, 'לכאורה': "אני מבקש שאני אספיק ללמוד זה וזה"… "שהנכד הזה יהיה לו יראת שמים"… דברים על זה הדרך שכתב לעצמו להתפלל בתפילת שמונה עשרה באלוקי נצור, אחרי אמירת יהיו לרצון. הדברים הכי פשוטים שכל אדם לא חושב כלל להתפלל בשמונה עשרה ובכזה פירוט. זה לא היה נתפס לנו כך על רבינו, אבל הוא חי את הדבר הזה בפשטות גמורה שאלו הדברים שהוא מבקש מהקב"ה, והיה מבקש זאת כבן המתחטא לפני אביו.

 

צלום: שוקי לרר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן