לקראת הימים הנוראים יצא ארגון הידברות ביוזמה מיוחדת לאנשים שלא זכו עד היום ללבוש טלית קטן לקבל על עצמם ללבוש ציצית לע"נ רבינו זצוק"ל ולאסוף זכויות ליום הדין.
פעם סיפר לנו רבינו שבהיותו ילד הלך ברחוב עם דודו מרן החזון איש זיע"א, שנהג ללבוש את הטלית קטן מעל בגדו והיא אף הייתה טלית ארוכה. רבינו שמע אדם ברחוב מזלזל על כך וכילד, אמר לחזו"א, "הוא צוחק עליך". אמר לו החזו"א משפט שנחרת לו כל ימי חייו: "מה אכפת לך שיהודי נהנה, אדרבה!"
כל השנים חזר רבינו על המשפט הזה וסיפר לנו על כך, עם המסר הנפלא שלא צריך להתרגש ממה שאומרים, עושים מה שצריך ולא מעניין כלל מה חושבים, ואם מישהו צוחק, אדרבה, שייהנה.
אף רבינו, כידוע, לא היה אכפת לו כלל מה חושבים ומה אומרים, היה עושה מה שצריך. גם בשמחות משפחתיות, לדוגמה, אם היה צריך להשלים את חוק לימודיו וסדרי 'חובותיו', היה עושה זאת בצדדי האולם ולא עניין אותו מה אומרים. וכך גם בכל המצוות ודקדוקי ההלכה והידורים עליהם הקפיד, עשה מה שהיה צריך ולא עניין אותו מה חושבים ואיך מסתכלים עליו.
לדוגמה, סיפר לי אבי מורי שליט"א, שכאשר רבינו לקח אותו לחיידר כילד קטן בתחילת שנה, וכבר הכירו את רבינו באותן שנים, הוא התיישב על ידו בארגז החול ולמד, עד שהיה רגוע ורבינו יכול היה לפנות לדרכו.
