בקשת מחילה מקטן
שאלה: האם שייך בקשת מחילה מילד קטן?
תשובה: מחילת קטן בממון אינה מחילה, אבל אם ציער את הקטן ופייסו הוה מחילה (הגר"נ קרליץ).
בחור שהודה שהעתיק במבחן
שאלה: במבחן זכו שלושת תלמידים שהגיעו להישגים הגבוהים במענק. בערב ראש השנה הגיע בחור אחד והודה שהעתיק הכל ובזכות זה זכה במענק. האם צריך להחזיר את המענק?
תשובה: מעיקר הדין כיון שאין זה בגלל ידיעתו ועמלו של הבחור, חייב להחזיר את המענק. ובכל זאת הכל לפי הענין, דלפעמים עצם הדבר שהבחור קיבל פרס זה מחזק אותו להמשיך ללמוד, וגם עצם הדבר שבא להודות, מגיע לו גם על זה פרס. והכל לפי דעת התורם.
החזרת ממון בלי ידיעת הבעלים
שאלה: אדם המתבייש מאוד במעשיו, האם יכול להחזיר את הגזילה לנגזל מבלי להודיע לו על כך, כגון ע"י הפקדת הממון בחשבון הבנק של הנגזל מבלי להודיעו, או במכתב לביתו?
תשובה: אם הנגזל לא ידע מגזילה ולא היה לו צער מכך, אפשר לעשות כן, ולא חייב להודיעו, ולא לפייסו בשביל מצות תשובה (שו"ת "אגרות משה" חו"מ ח"א ס' פ"ח אות ט"ו, והגרי"ש אלישיב, "אשרי האיש" ח"ג פרק כ' אות ח').
ויש סוברים שמ"מ צריך לפייסו בזה שמנע ממנו רווח ממון בזמן שהממון לא היה אצלו, וכעין הירושלמי, דמי שביטל כיסו של חברו, יש לו תערומת עליו ("כף החיים" ס' תר"ו ס"ק ז' בשם "פתחי תשובה").
כבוד הספרים
ידוע שלתשב"ץ זצ"ל היה כבוד גדול לכל ספרי הקודש, והיה נזהר בכבודם שיהיו נקיים, וסיפר ה"חזון איש" זצ"ל שהיה לו ספר תשב"ץ למעלה מחמש מאות שנה ולא היה בו שום תולעים.
ומאידך מובא בשם ר' שלמה בלאך זצ"ל (תלמיד ה"חפץ חיים" זצ"ל) שסיפר על אחד שזלזל בספר "חכמת אדם", ולאחר זמן ראה ה"חפץ חיים" זצ"ל שספרו של אותו אדם אכול ותלוע, ואמר שזה עונש על שלא כיבד ספרים של אנשים אחרים.
קנה עלייה לתורה וחזר בו
שאלה: בראש השנה תשע"ב מכרו עליות שלישי בביהכ"נ שבו התפלל מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל תפילת שחרית. אחד המתפללים קנה עלייה כדי לכבד בה את הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, והגיע לסכום גדול, בסוף הגראי"ל זצוק"ל לא נשאר לקריאת התורה, וחזרו ומכרוהו לאחרים וכמובן ביותר זול. האם הראשון חייב לשלם מה שהבטיח קודם?
תשובה: איתא במשנה (ערכין פרק ח' משנה ב') שאם אחד רוצה לקנות שדה מהקדש בארבעים, והשני אומר שרוצה לקנות בחמישים, ושוב חזר בו השני, הראשון קונהו בארבעים, והשני צריך לשלם להקדש עשר, כיון שהבטיח לקנות בחמישים, ועכשיו ההקדש מפסידים עשר, עי' שם. וכתב הרע"ב (שם) שאם כמה חזרו ביחד משלשלין ביניהן ההפסד, והטעם מבואר שם משום דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט.
ולפ"ז בנד"ד שכולם חזרו ממה שהיו מוכנים לשלם, לכאורה צריכים כולם ביחד לשלם לבית הכנסת כמה שהפסידו דאמירה לצדקה כמסירה להדיוט.
אמנם כל זה אם חזר בו סתם דאז י"ל שכבר התחייב לתת כספו לצדקה, אבל בזה שהיה אומדנא שקנה רק כדי לכבד את הגראי"ל זצוק"ל, אולי נחשב כאילו אמר לו בהדיא שקונה עבורו, ולכן יש אנן סהדי שאם לבסוף הגראי"ל לא יקבלו, אינו רוצה לקנות כלל, ולכן אינו צריך לשלם (הגראי"ל שטינמן).
