בפרשתנו אנו לומדים על בני גד ובני ראובן שבאו למשה רבינו בהצעה להישאר בעבר הירדן. אנו לומדים על דין ודברים שהיה להם, על התנאים שהתנה עמם, וכידוע, הרבה גופי תורה לומדים מפרשה זו.
נתמקד בפרט אחד מאותו ויכוח:
בני גד ובני ראובן באו בהצעה: "ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפינו", בהמשך בתשובת משה אנו מוצאים ניסוח שונה: "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם". הם הקדימו את הדאגה לצאן לפני הטיפול בטף, ומשה רבינו הקדים טף לצאן.
נעתיק את דברי רש"י הקדוש בשם מדרש תנחומא: "חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפם. אמר להם משה לא כן עשו – העיקר עיקר והטפל טפל, בנו לכם תחילה ערים לטפכם ואחר כן גדרות לצאנכם".
יש כאן חינוך נוקב בנוגע לסדרי עדיפויות. אם קודם דאגת לצאן ואח"כ לטף, יש כאן טעם לפגם.
הדברים נוקבים: החיים סוחפים, מלחיצים ומאתגרים, לכולנו טרדות ודאגות, עול הפרנסה, הבריאות, העבודה וכו', אבל חייבים לזכור מה בראש סדר העדיפויות. יש הרבה שיצהירו שהדבר החשוב ביותר מבחינתם הוא החינוך, אבל המדד האמיתי הוא העובדות בשטח, אם השיפוצים והבנקים מטופלים באופן מיידי והשיחה עם המלמד והמורה נדחית, יש כאן בעיה בסדרי העדיפויות.
נציין כמה נקודות שכדאי לעצור ולהתבונן היכן אנו עומדים.
- רכוש לא מפקירים! על רכוש שומרים.
אדם מן היישוב לא יפזר כספו בראש חוצות. מדוע, אם כן, לפעמים אנו רואים ילדים מתגלגלים בראש חוצות בשעות לא שעות? האם מישהו מעלה על דעתו מה יכול לקרות בזמנינו לילד המסתובב בשעות אחה"צ של שבת ברחוב?! האם הורים אלו היו משאירים טבעת יהלום ברחוב בשעות אלו?! בוודאי שלא! ניתן לילדינו לפחות אותו יחס שהיינו נותנים לסכום כסף מכובד, לא נפקיר אותם.
- אוצרות מפקידים רק בידיים אמינות:
כמה חשוב לבדוק עם מי הילד מתחבר, עם מי הוא מבלה, גם בשעות שיש תנועה ופיקוח. כל איש עסקים מתחיל יודע שלא משקיעים סכום בידי אדם עם עבר מפוקפק או חסר אחריות.
קל וחומר בן בנו של ק"ו כשאנו שולחים ילד או ילדה לחבר או חברה, לטיול או מופע, כמה עלינו לבדוק האם זה מתאים. רגע של היסח הדעת עלול להוריד לטמיון שנים של שמירה.
- באוצרות מתעניינים:
כל אדם אחראי ובר דעת מתקשר כל חודש כמה פעמים לבנק לבדוק את מצב חשבונו.
לעניינו, זכינו, הפקדנו את ילדינו בידיים הטובות ביותר, במוסדות עם הצוותים המעולים, בכל זאת מחובתנו להתעניין לפחות כמו במצב החשבון בבנק.
אם הורים היו יודעים כמה כוח נותנת שיחת טלפון למלמד או למורה, כמה יחס הילד יקבל כתוצאה משיחה זו, לא היינו מפספסים זאת. חייבים לציין זאת בלו"ז כחלק מהמטלות שעלינו לסדר.
נשתדל לשמור על יחסים קרובים עם האמונים על חינוך ילדינו לפחות באותה מידה בה היינו שומרים על יחסים עם מנהל הבנק.
