הנושא הבוער ביותר מאז ומעולם, והכאוב ביותר, שמהווה, לכאורה, את החץ המשונן ביותר באשפתם של מתנגדי החרדים, הוא נושא גיוסם של בני הישיבות. הרבה טיעונים מועלים, אך אחד המהדהדים ביותר הוא: כיצד יש לאלה שאינם מסתכנים בהגנת העם והארץ זכות מוסרית להיות בין מקבלי ההחלטות הביטחוניות? טיעון זה ודומיו היווה תמיד שמן רותח בגלגלי ההסתה כנגד החרדים וזאת תוך ציטוט דרמטי של פסוק מפרשתנו: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"!
לא עוד! ברגע שיש ראש ממשלה שלא הסתכן מעולם, ושירותו הצבאי הסתכם במערכת עיתון במחנה וכדו', דבר שלא הפריע לאיש מלוחמי הצדק הנ"ל להכתירו כראש ממשלה בקול תרועה גדולה, ולא גרם להם לומר איזו מילת הסתייגות מהמינוי, איך יוכלו להוסיף ולבחוש בנושא גיוסם של בני הישיבות?
***
אחד הנושאים המדוברים ביותר הוא נושא לימודי הליבה שהחרדים חייבים כביכול ללמוד ולא – אין הם ראויים למשרות כאלו או אחרות.
לא עוד! ברגע שלאיש לא הפריע שאדם חסר תעודת בגרות שאמנם ניסה להשיג תואר אקדמאי במרמה אך לא הצליח, הפך לראש ממשלה ואין פוצה פה ומצפצף, איש לא יוכל לדבר עוד על מה ללמוד, למה ללמוד וכמה ללמוד.
***
עוד האשמה קבועה שהחרדים הואשמו בה – הסחטנות החרדית… עתה, כשכולם ראו שמחד – אין אפשרות לקנות את החרדים בכסף. ומאידך – ממשלת השינוי החלה עם כניעה לסחטנות (-רע"מ), המשיכה עם כניעה לסחטנות (-זועבי), ומסיימת עם ניסיונות סחטנות מצד מי שעמד בראשה (-בנט), לא יהין איש להאשים את החרדים בסחטנות…
ובכן – לא מיניה ולא מקצתיה! כל ההאשמות יחזרו בזמן שיתאים להם, הם ימשיכו לשקר בלי להסמיק ובלי להסס להסתכל לכולם בעיניים. ובאמת לא יבינו מה הבעיה…
אבל אם אי פעם התפעלנו במקצת מדבריהם וחשבנו שראויים הם להסבר. הגיע הזמן שנתפקח.
***
בפרשת מטות נמצאים שני פסוקים. בסוף הפרשה מופיע הפסוק הנזכר לעיל השגור על פי שונאי בני הישיבות: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה". מעניין שדווקא בפרשה זו מופיע המקור למקומם של בני הישיבות במסגרת הצבא. במלחמת מדין שהייתה מלחמת מצוה גדולה מאד, שהרי הקב"ה ציווה את משה ישירות על דבר מלחמה זו, נאמר: "אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא. וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא". שלש פעמים נאמר "אלף למטה", אומרים חז"ל שלקחו שלשת אלפים מכל שבט, אלף למלחמה, אלף לשירות בעורף ואלף לתורה ולתפילה.
השאלה היא, כיון שרק 24 אלף חיילים גויסו ושאר העם לא גויס אלא המשיך כדרכו – ללמוד תורה ולהתפלל, שהרי זה מה שעשו ארבעים שנה במדבר, מדוע גייסו 36 אלף והחזירו 12 אלף לבית המדרש? כלום לא היה ראוי לגייס לכתחילה רק 24 אלף?
אלא רצה הקב"ה ללמד את דבר חשיבותם של בני ישיבות ולימודם למאמץ המלחמתי. כי אם היו מגייסים 24 אלף היו אומרים שזה מה שהיה צריך וכשצריך את כולם יגייסו את כולם. עתה משגויסו 36 אלף ושליש מהם נשלח ללמוד, יש כאן הוראה לעתיד שתמיד צריכים שבני ישיבות ישבו וילמדו וכך יוכל המאמץ המלחמתי להצליח.
יש כאן הוראה ברורה ששליש מהמגויסים אמורים להיות בני ישיבות.
***
ואלה המתגייסים מה טיבם? נאמר במלחמת יהושע בארץ ישראל (גם היא מלחמת מצוה גדולה מאד) שמלאך בא והוכיחם ואמר להם: אמש ביטלתם תמיד של בין הערבים, ועתה ביטלתם תורה. שאל אותו יהושע ועל מה משניהם באת? אמר לו, "עתה באתי", מיד וילן יהושע בעמק – שלן בעומקה של הלכה. ואומר הסבא מסלבודקה: לא נאמר שהתיישבו מיד ללמוד, כי גם לפני כן למדו, אלא שלא למדו לעומקה של הלכה, ועתה מששמעו את התוכחה של המלאך, מיד לנו בעומקה של הלכה.
ואומר רשי (עירובין ס"ג ע"ב), שבאותו הלילה היו עוסקים במצור ולכן לא לנו בעומקה של הלכה… הווה אומר שהתביעה של המלאך לא הייתה מאותו שליש שתפקידו ללמוד תורה, אלה ודאי למדו. התביעה היתה מאותו שליש שעוסק במלחמה וגם הם נדרשים לשלב לימוד תורה לעומק בזמן שעסוקים במלחמה…
זו צורת צבא יהודי וזו התשובה לאלה המצטטים את הפסוק מסוף הפרשה: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה". באותה פרשה עצמה לימדה אותנו התורה לדורות מה צריכה להיות הצורה של צבא יהודי ומה מקומם של בני ישיבות במסגרת הזאת גם (ובעיקר) בזמן מלחמה.
