זה שנים ארוכות נגסת צורתה היהודית של מדינת ישראל על ידי שליטיה. אמנם במציאות כפי שבאה לידי ביטוי בשטח מתרבים שומרי המצוות ומתרבים בני התורה, ישיבות נבנות וכוללים נפתחים ומפעלי תורה כבירים נוסדים ומתבססים, שכונות חרדיות צצות בכל פינה וקול התורה נשמע ברמה, אבל מאידך, במציאות המשפטית והשלטונית-רשמית הולכת צורתה היהודית של מדינת ישראל הרשמית ונשחקת.
תהליך שחיקה זה נמשך זה שנים ופושט צורה ומקבל צורה בלי קשר לאופי הקואליציה והממשלה.
ואולם, עם יסודה של הממשלה הנוכחית לא רק שמציאות זו קיבלה תנופה אלא שקיבלה גם גוון רשמי.
בדרך כלל מתוארת המדינה כ"יהודית ודמוקרטית" (יש הטועים ומצטטים צירוף זה כאילו נאמר במגילת העצמאות. אין הדבר מדויק. במגילת העצמאות נאמר שהמדינה תהיה "מדינה יהודית" ובהמשך מפרטים ומן הפרוט משמע שתהיה דמוקרטית, אך המילה עצמה לא מופיעה).
ממשלה זו מכריזה בכל תהלוכותיה: לא זו אף לא זו. לא יהודית ואף לא דמוקרטית.
***
היא אינה יהודית:
ראשיה יועציה ושריה מכריזים:
- אנו נבטל את צורת הכשרות הנהוגה מדור לדור.
- אנו נבטל את צורת השבת ברשות הרבים כפי שהוכרז עם קום המדינה.
- אנו נילחם נגד חינוך יהודי בכל דרך שתהיה בידינו. לא רק שלא ניתן לכלל ילדי ישראל ולו גם קורטוב של יהדות אלא שנעשה כל מאמץ להצר את רגליהם של השרידים המתחנכים לתורה וליראה, נערים עליהם קשיים ונוציא אותם מחוץ לחוק.
- נפתח את השערים של היהדות לכל מי שירצה, מסיבות אינטרסנטיות. להלכה היהודית לא יהיה מה להגיד.
- נהרוס את מוסד הנישואין שהוא הוא הבסיס לעם היהודי. נכריז על כל צורת התקשרות כעל "נישואין" כביכול מה שיביא את כל מושג הנישואין לידי גיחוך. שלא לדבר על אישורים רשמיים על התנהגויות המוגדרות בתורה כתועבה.
- הכותל יהפוך לרחבת טקסים ריקים מתוכן לקבוצות שמכריזות מעל כל במה על ריחוקם מבית מקדש בכלל ומשריד בית המקדש בפרט ומטילות בו שיקוצים.
- נכיר בקבוצות שחרטו על דגלן את הרס הדת היהודית ומצוותיה כעל קבוצות יהודיות-דתיות-כביכול לגיטימיות.
- מוסלמים דתיים מקבלים את כל צרכיהם, ושותפים יהודיים דתיים נדחקים אל הפינה. איש לא יעלה בדעתו לפגוע בהר הבית, אך כאמור אין כל מניעה לפגוע בכותל המערבי שריד בית מקדשנו.
לאמור: כל משרדי הממשלה וכל המפלגות השותפות לקואליציה תורמות חלקן בהריסת צורתה היהודית של המדינה.
שאלה אחת יש לשאול: לאור זאת מה עושה מדינה זו בארץ ישראל?
***
היא גם אינה דמוקרטית.
- המערכת השלטונית והמשפטית שולטות נגד רצונו של רוב העם כפי שבא לידי ביטוי בבחירות.
- ראשות הממשלה נחמסה תוך סחטנות וניצול רגשות שנאה ונקם.
בראשות הממשלה עומד אדם שמעולם לא קיבל מנדט לכך מהעם. לא הוא ולא מפלגתו.
- כעת מתברר שגם זכויות הפרט נרמסות בצורה הגסה ביותר כשהמטרה של שוד השלטון קידשה כל אמצעי כולל חדירה לעומק פרטיותם של אישים רבים כדי לסחטם לאחר מכן בדרכים שמתאימות לארגוני פשע ולמשטרות חשאיות במשטרים אפלים.
נכון. כולם מדברים על כך. כולם "מזדעזעים", יקימו משהו (ועדת חקירה "ממלכתית" בראשות "שופט". בקיצור יתנו לאשמים לחקור את עצמם) לסתום את פיות המבקרים ולרצות את ההמונים כאילו מטפלים בבעיה. גם אם "יטפלו" בבעיה וגם אם ימצאו כמה שעירים שישלחום לעזאזל. לא יטפלו בשורש הבעיה אותו מטפחים כיקר מכל יקר… כי מה שאצלנו ואצל המוני העם נחשב כבעיה אצלם הוא בבת עיניהם…
***
אלכסנדר סולז'ניצין, חתן פרס נובל על עבודותיו הספרותיות, חיבר ספר שנקרא "המדור הראשון". הספר סובב סביב שיחת טלפון אומללה אחת שבה נאמרו שתי מילים מיותרות. הממשל שהיה "שותף" לכל השיחות האישיות, עשה מאמצים כבירים לזהות את הקולות ולאתר את הדוברים וזאת מכיון שהשיחה התנהלה מטלפון ציבורי. לבסוף זוהו הקולות והדובר נעצר והכל בא על מקומו בשלום… (בשלום? – במחנה ריכוז).
על גילוי זה וגילויים נוספים מעין זה אודות השלטון הסובייטי זכה סולז'ניצין להכרה בין לאומית ולתהילת עולמים. גילויים אלה היו בין הפטישים רבי העוצמה שערערו את יסודות השלטון הקומוניסטי.
הדמוקרטיות המערביות נפנפו בגאווה כי הן שונות וכי צנעת הפרט נשמרת אצלן בכל אתר ואתר ומערכת החוק מגנה על האזרח מפני עריצותם ומציצנותם של השלטונות החפצים לדעת הכל על כולם. כדי להחזיק קלפים כנגד כל מי שיאיים על שלטונם.
בין הדמוקרטיות המערביות מהדסת הדמוקרטיה הישראלית כטווס עתיר נוצות צבעוניות פושטת טלפיה ואומרת ראו כמה טהורה אני.
מתברר שכל מה שנמנה לעיל כהתנהגות לא דמוקרטית נורמטיבית הוא רק קצהו של קרחון. הרס הדמוקרטיה לא מצטמצם במישור הציבורי, גם החירות האישית וצנעת הפרט, שהן העקרונות שבעטיין נוצרה הדמוקרטיה, נרמסות ברגל גאווה וללא כל נקיפות מצפון.
היהדות דוגלת בצנעת הפרט. הלכות לשון הרע מחשקות את האפשרות להפיץ על אישים ידיעות ולו גם אמיתיות שעלולות להכפישו ולהעמידו במצב לא נעים. הדברים מעוגנים היטב בפרקים שלמים בהלכות לשון הרע ובהלכות רכילות, כמו שאומר הפסוק: "לא תלך רכיל בעמך" והמשך הפסוק: "ולא תעמוד על דם רעך".
התורה כבר הבינה שלעתים הפצת שמועות על אדם קרובה להריגתו. מי שעובר על "לא תלך רכיל בעמך" קרוב לעבור על "לא תעמוד על דם רעך"… וזאת כשהחוטאים הם אנשים פרטיים. מה נענה ומה נאמר כשהדברים נעשים מטעם השלטון בעצמו ועל ידי הזרועות האמונים על אכיפת החוק ושמירתו?
גם בלעם התפעל מהיהדות כשראה את חשיבות צנעת הפרט ושמירתו. זאת כשראה "שאין פתחיהם מכוונים זה לזה" את התפעלותו הביע במילים "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל".
ואם לא "יהודית" ולא "דמוקרטית" אז למה מדינה?
