בזמן שמאמר זה יראה אור, כותב המאמר ימצא עצמו שוב בדרכי פולין האבלות עם קבוצת יהודים שיבואו לנקום על ידי שאמונתם תתחזק במקום בו אמרו "ולא יזכר שם ישראל עוד".
על רקע זה חורה היטב ההשוואות שעושים בין התנהלותם של כמה גורמים ריקים ופוחזים במערכת הפוליטית הישראלית ודבריהם של כמה אנשי תקשורת חסרי חשיבות כלפי לומדי התורה וציבור היראים, לבין האירועים שהתרחשו במחוזות הזוועה של מלחמת העולם השניה ולו רק בין הקורה אצלינו לבין השורשים של אותם אירועים.
אנא בטובכם רבותי הרחימאים, הניחו לחורבן אירופה וליהודים הנלבבים שסבלו נוראות ושילמו בחייהם או בחיי קרוביהם היקרים ואל תשוו מאומה למה שהתרחש שם. גם אם מדקדק לכם בקצה הלשון, בקצה העט או בקצות האצבעות המקלידות.
אין הדברים דומים כלל ואף אין ביניהם שום קשר והשוואה.
גם מבחינה טקטית אין ההשוואות הללו משיגות מאומה.
באחת הכנסיות הגדולות של אגודת ישראל, פנה ה'חפץ חיים' לרבי חיים עוזר ואמר לו: "אני אדם זקן שאינו נושא בשום תואר או משרה, דברי אינם נשמעים. אתם, לעומת זאת, ראש המדברים בכל מקום. אולי תגידו שאיסור לשון הרע חמור כמו אכילת חזיר, הרי אנשים נזהרים מאוד באיסור אכילת חזיר". ענה לו רבי חיים עוזר בחיוך: "האם רוצים אתם שאנשים יתחילו לאכול חזיר?" כלומר, אל תחשוב שאנשים יבינו שלשון הרע חמור כמו חזיר… הם עלולים לעשות היקש הפוך ולהשוות איסור אכילת חזיר למה שנראה בעיניהם איסור לשון הרע בו הם כל כך מזלזלים.
גם בענייננו, אל תחשבו שאנשים יחשבו שהדיבורים כאן דומים למה שהיה בשנות השלושים והארבעים במאה הקודמת באירופה. הם כן יחשבו שאולי שם לא היה, אחרי הכל, כל כך נורא…
***
למעלה מזאת, אנו נטען שכל סיפור ההסתה הנוראה עם כל חומרתה אינו הרבה יותר מדמיון.
יש כיום טכנולוגיה שנקראת "מציאות מדומה" (גדולי תורה יצאו נגד השימוש בה). בטכנולוגיה זו מרכיבים משקפים אטומות ואוזניות. כשמרכיבים את הציוד, אריה זועם שועט בשאגות לעבר הצופה וזה נראה ונשמע ממש אמיתי ומטיל פחד אימים עד שהאדם זועק מאימה. מה עליו לעשות כדי להינצל מן האריה? לצעוק לעזרה? לגעור באריה? או אולי לצאת נגדו בנשר חם? אף שאולי האינסטינקט קורא לו לנהוג כך הרי זה מגוחך, עליו להוריד את הציוד, ובבת אחת כל הסכנה תיעלם. אם היא אכן תיעלם תהיה זו הוכחה שלא רק עכשיו סרה הסכנה, אלא פירוש הדבר שלא הייתה כאן סכנה אמיתית מלכתחילה וכי הכל היה דמיון.
כשהייתה סכנה אמיתית חשו בה גם בלי עזרת "הציוד המתאים". בספרד בימי האינקוויזיציה יהודים חשו כל הזמן את הסכנה, הם לא היו צריכים להרגיש אותה דרך כתבות עיתונאיות שסיפרו להם שיש סכנה. כך גם במסעי הצלב בגזרות ת"ח ות"ט ובגטו ורשה כמו גם בכל אירופה המנואצת. כל יהודי, גם המנותק לחלוטין מהתקשורת חש באימה, כי היא הייתה בכל רחוב ובכל פינה, היא הייתה אמיתית.
בימינו, אם אדם רוצה להינצל מאימת ההסתה, הדבר היחיד שעליו לעשות הוא "להוריד את הציוד", קרי: להתנתק מהתקשורת, לא רדיו, לא עיתונים, לא אינטרנט ולא טלוויזיה. האם יחוש בסכנה כלשהי? חייו יהיו שלווים לחלוטין ולא יהיה מודע שיש בעיה… כנראה היא לא כל כך אמיתית…
יהודי אחד חכם צלצל אלי ואמר לי, אחר ששמע ממני את הדברים הנ"ל, שעד שהוא לא שמע בשידור רב חרדי אומר שיש בעיה, הוא שאינו מוזן משום כלי תקשורת, לא ידע בכלל שיש דבר כזה…
הורידו נא את הציוד של "המציאות המדומה" והינצלו מאימתה של ההסתה.
גם אלה שאינם מנותקים לגמרי ושומעים את הנאמר בתקשורת יכולים לעשות תרגיל הדמיה ולהבין שאין מדובר במשהו אמיתי ובוודאי לא במשהו שניתן להשוותו לאיזו תקופת פוגרומים ואימה בעבר הקרוב והרחוק.
וכדי שלא יטעו ולא יבינו אותי לא נכון, עלי להדגיש שבוודאי הדיבורים הזולים והחולניים של כה רבים מהמערכת הפוליטית והתקשורתית, מחליאים ומצדיקים מאיסה בהם ובמשנתם. אך אל ילכו עלינו אימים עם השוואות שאינן במקומן – מחד, ואינן עושות צדק עם היהודים שסבלו אז – מאידך.
***
זה עתה יצאנו ממעמד הר סיני. העובדה שכל העולם שונא אותנו גם אחרי שהקולות אינם נראים והערפל התפזר וקול השופר עלה למעלה, גם אחרי אלפי שנים, מראה שלא הייתה זאת "מציאות מדומה". היה זה מעמד אמיתי. קיים ועומד גם אחרי שה"תפאורה" פונתה ועד היום נקרא שמו סיני ויורדת משם שנאה לאומות העולם, וכפי שכתבנו בשבוע שעבר – זה גם מקורה של שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים כמאמר הגמרא במסכת קידושין דף מ"ט.
אולי גם זה טמון בדברי הפסוק האומר: "את הדברים האלה דיבר ד' אל קול קהלכם קול גדול ולא יסף" ואומר רש"י: "לא פסק, דבר אחר: לא הוסיף להיראות באותו הפומבי". הקולות לא הוסיפו להיראות באותו הפומבי, אך הם היו קולות אמיתיים והשפעתם ממשיכה לדורי דורות גם בלי ציוד כזה או אחר.
כך שאין רע בלא טוב. הם שלחמו כל כך כנגד עם ישראל נושאי ארון הברית שבו הלוחות וספר התורה, מהווים בלי משים הוכחה על אמיתות המעמד.
