אלו ימים שאיננו רגילים אליהם. מעולם לא הכינו אותנו לנהל ישיבה / בית ספר/ משק (הוסף את החסר…) והכל בו זמנית.
חשבתי לנסות לעזור ולעשות סדר בבלגן ועל הדרך להציע כמה רעיונות. לבסוף כל בית מתנהל לפי הכללים, הגילאים והמגדרים שלו. לא הכל מתאים לכל אחד. אבל מי שירצה, יוכל לאסוף כמה רעיונות שיתאימו לו.
***
ראשית, כדאי ליצור שיתוף: בניה משותפת של סטטוס-קוו. אפשר וכדאי לכנס את בני המשפחה (ניתן לחלק לפי קבוצות גיל) לקבל החלטה משותפת מתי מתחיל הבוקר, ולבנות סדר יום כללי: מתי לומדים, מתי אוכלים ומתי משחררים. לא כדאי לבזבז אנרגיה על עימות כל פעם מחדש. ברגע ששעת הקימה תהיה מחייבת, תוך כמה ימים שעת השינה כבר תישמר מעצמה, ולא יהיה צורך לבזבז אנרגיה על ההשכבה.
למידה: הגם שכולנו, כמו גם מוסדות הלימוד, מנסים ליצור שגרת למידה, אי אפשר לצפות מילד או נער שילמד אותם שעות והספקי למידה של מוסדות הלימוד בשגרה. כדאי להקדיש יותר את שעות הבוקר הערניות ללמידה מסודרת, לדאוג עד כמה שאפשר למרחב אישי ושקט לכל אחד. עם כל זאת צריך להתאים את הציפיות למצב. אצל ילדים רבים, קשה יהיה לצפות ללמידה רציפה של יותר מחצי שעה. אצל בוגרים אפשר יותר.
בנושא הלמידה, אמר לי ידידי הגאון רבי צבי גרינבוים שליט"א, כמה רעיונות, שאפשר ליישם דווקא בזמן הנוכחי. אפשר ללמוד דברים חדשים, שאולי רצינו ללמוד ולא הספקנו: חומש בעיון, נביאים, כתובים, ספר החינוך, הלכה למעשה או מושגים ביהדות – איך עושים תרומות ומעשרות / עירוב / הכשרת כלים / עקרונות בכשרות. זו גם הזדמנות להעלות על הכתב חידושי תורה, הגיגים ועוד.
במסגרת הלמידה אפשר ליצור למידה משפחתית חווייתית ומשותפת, אפשר שאבא ילמד את כולם ואפשר לתת לאחרים ללמד.
אח/ות גדול/ה יכול/ה לקחת אחריות וללמוד עם אח/ות קטנ/ה יותר.
משחקים ואתגרי חשיבה יכולים לתרום לגיבוש משפחתי. שאלה שנתלית על המקרר בכל בוקר, ובארוחת הערב כל אחד נותן תשובה או רעיון בהתאם לגיל.
***
יצירת משמעות לזמן ולימים תסיח את הדעת מההסגר ומהפחדים ותיצור חדוות יצירה רעננה. אפשר לחלק את הארוחות לפי ימים, כשכל יום אחד מהילדים אחראי להכין את הארוחה (כולל לסדר אחרי…), על הדרך אפשר ללמוד בישול ואפיה.
במסגרת האחריות המשפחתית יש שלושה כללי מנ"ע: מחויבות (כולם מחויבים). נחרצות (לא פותחים שוב מו"מ חדש). עקביות (חייבים לעמוד על המשמר וההסכמות).
פעילות גופנית כפי שהליכה מחוץ לבית יכולה לשחרר ולהוסיף מצב רוח, זו גם הזדמנות ליצור שיח, כל פעם עם ילד אחר. כדאי למצוא זמן עם כל אחד, לנסות להקשיב, מבלי לענות בהכרח.
פניות רבות, שמגיעות בימים אלו, עוסקות בנושא חרדה. אפשר שצריך להקדיש לכך מאמר מיוחד, אך פטור ללא כלום אי אפשר. חרדה היא דבר נורמאלי ואך טבעי שתופיע בזמן כזה. לא כדאי לנסות לענות תשובות הגיוניות וכדומה, חשוב יותר להיות קשובים ולהבין. סביר להניח, שלאחר תקופת הקורונה הרוב ישובו לפעילות תקינה.
