נשים יקרות, בדורינו, כפי שהזכרתי בטור הקודם, אנו מוקפים באין ספור חפצים. כדי לחיות בבית שהוא לא מחסן אנחנו צריכות גם להוציא את המיותר וגם למצוא מקום לכל חפץ.
במהלך היום הבית פעיל, ילדים משחקים, לומדים, ואנחנו בעיסוקינו, הבית בשימוש מלא. כאשר מגיע הערב אנחנו מכינות אותו ללינת הלילה. המטרה היא לקום בבוקר עם עיניים פקוחות ושמחות ולא עם עיניים שלא רוצות לראות את הנעשה בבית.
כדי להגיע למצב הטוב הזה, עלינו בערב לדאוג שכל משחקי הילדים אסופים, שכל החפצים על שולחן הסלון ועל שולחן האוכל מוחזרים למקומם. בגדים הזרוקים בחדרים על הרצפה ובמקלחות נרים ונכניס לסלי הכביסה, למיין ולהכניס כבר למכונה. במטבח שטיפת כלים וסידור פני המטבח.
עבודה כזאת בערב אורכת בערך ארבעים דקות והיא נותנת שכר רב מאוד. החפצים הזרוקים, אם לא נפנה היום, נקבל מחר כמות כפולה, הילדים בבוקר יחפשו אביזרי לבוש ויתקשו למצוא בגלל הבלגן, הכביסות ייערמו בסלים והכלים בכיור ואנחנו נקום לבוקר של חוסר שלווה ולחץ.
חוסר היכולת לעמוד בסדר בעקביות נובע גם מעייפות היום וגם מחוסר הקניית כלים. על העייפות ניתן להתגבר כאשר נהיה חדורי מטרה ונבין שהמאמץ שווה.
אני ממליצה במקום לשבת על הספה או לאכול שאריות מארוחת הערב, פשוט להתרומם, לשתות משהו טעים ומעורר ולסיים את קיפול הבית כדי להגיע לבוקר חדש בעיניים פקוחות ושמחות.
