בדיקת חמץ אצל רבינו הייתה מלאכה קשה שבמקדש. היו חשבונות שלמים וזה היה אצלו עול עצום. כל הלילה כמעט היה בודק, לא מוותר על שום דבר.
בדיקת חמץ כל הלילה
הבדיקה הייתה עם נר וגם פנס, ורבינו היה בודק את כל הבית, מרים את כל הכיסאות, בודק בכל החורים והסדקים, הופך את הבית ובכל שנה היו מוצאים חמץ בעין. לא פירורים. בעין. תמיד הייתה איזו אישה שהשאירה חצי לחמניה או בחור שהשאיר עוגיה.
בכל בית אפשר להכריז מספר שבועות לפני פסח: לא נכנסים לחדרים עם חמץ או לכל הבית. בבית רבינו לא היה מושג כזה, גם לא שבוע לפני החג. אנשים מכל העולם נכנסו כל היום לבית. לכן רבינו עבד כל ליל בדיקת חמץ לבדוק שאכן אין שום חמץ בבית.
למחרת, ערב פסח, רבינו מסיים את ש"ס בבלי וכל התורה, ויש את הצדיק שתורם רוגלך לציבור. רבינו עושה את הסיום בבית הכנסת לזכות את הציבור בסיום ולאחר מכן אנשים עולים לבית רבינו עם הרוגלך… ורבינו לא אומר מילה, על אף שהדבר היה בנפשו כפשוטו, היה לו פחד עצום מחמץ בפסח. לאחר מכן ניקו שוב את הבית כדי שחלילה לא יישאר שום חמץ מהסיום.
הדאגה של רבינו בבניית עליית הגג
כשהוסיפו את עליית הגג בבית כדי שרבינו יוכל ללמוד ללא הפרעה, בבית לא היה שייך, מיד אמר רבינו, מה נעשה עם בדיקת חמץ? תהיה עוד קומה שלמה לבדוק חמץ!
הפשרה הייתה שימכרו לגוי את כל הקומה, אחרת זו הייתה עבודה שאורכת שעות ארוכות.
אגב כך, כשבנו את עליית הגג, בהתחלה גם לרבנית לא היה מפתח, רק לרבינו. הבית היה קטן ובמהלך היום הגיעו המונים לקבלת קהל גם אצל הרבנית. רבינו אמר לרבנית, אם יהיה לך מפתח, תעלי אלי את כל המסכנים ולא אוכל ללמוד גם למעלה…
בבית הנכדים
רבינו היה מגיע לבקר כל נכד אחרי החתונה בביתו. כשרבינו הגיע אלי לבית אחרי החתונה, דבר ראשון בדק את המזוזות. כמה מזוזות צריך והיכן בכל חדרי הבית.
לאחר מכן בדק היכן יש הרבה מקום לשים ספרים בבית, "הרבה ארונות לספרים"…
הדבר השלישי, אמר לי רבינו, "תהיה לך עבודה בבדיקת חמץ, לבדוק טוב את הבית"…
לאחר הסתלקות הרבנית
בכל שנה רבינו סמך מאוד על הרבנית בכל הנוגע לניקיונות הבית לחג הפסח. לאחר הסתלקותה של הרבנית, אבי עבר להתגורר עם רבינו.
הגיע ערב פסח הראשון ללא הרבנית. רבינו בבית חרד ודואג מאוד מבדיקת חמץ. הוא ניגש לאבי ואומר: "אני חושב שהשנה נמכור את כל הבית לגוי ואני אבוא להיות אצלכם בפסח". כל כך חשש מהימצאות של חמץ בבית.
אבא שלי הרגיעו ואמר לו, "נעזור לאבא בבדיקת חמץ", וכך רבינו התרצה להישאר בביתו בפסח.
צילום: שוקי לרר