רבים מאתגרי הנישואין נמצאים בנקודה הנקראת "מפגש השוני". לכל אחד מבני הזוג יש את המידות והתכונות שלו, כל אחד רואה את העולם מזווית הראייה המיוחדת רק לו. הוסיפו לכך את ההבדלים בסגנון המשפחתי, בצורת החינוך שנקטו ההורים, ברקע המנטלי ועוד, ותקבלו שני אנשים, אשר נכנסו ובאו בברית נישואין לכל חייהם, כאשר רב השונה על השווה. כיצד בכלל ניתן לגשר על הפערים?
למעשה, אם הקב"ה יצר את בני הזוג שונים זה מזה בתחומים רבים ומגוונים, מוכרח להיות כי יש לכך מטרה ותכלית, שהרי לא ברא הקב"ה דבר לבטלה. מה, אם כן, העניין בהבדלים הרבים הקיימים בינינו?
אחת המטרות היא, כמובן, תיקון המידות. האדם הגיע לעולם הזה על מנת לתקן את מידותיו. הגאון מוילנא כותב כי אם לא יתקן האדם את מידותיו, למה לו חיים? כשם שאף מתלמד לא יקבל תעודת נהיגה אם הוא נהג ללא דופי בכביש ריק מנהגים נוספים, כך לא שייך לעבור את מבחן המידות בעולם ללא יצורי אנוש הסובבים אותנו. חיי הנישואין הם כור ההיתוך האמיתי ביותר לתיקון ולזיכוך המידות. אדם שחי במחיצת זולתו יום יום במשך כמה עשרות שנים ויצא מכך "בשלום" (תרתי משמע), יוכל בהחלט לומר על עצמו כי עבר את המבחן של תיקון המידות בהצלחה.
***
אמנם, יש צורה נוספת ועמוקה יותר להבין את העניין. כאשר הקב"ה ברא איש ואישה שונים בתכלית זה מזה, הוא לא רק נתן להם ניסיון והזדמנות לעמת את מידותיהם זה מול זה ובכך לעבד את אישיותם. לשוני הרב בין בני זוג יש תפקיד בפני עצמו. לא מדובר רק בניסיון, אלא גם, ואולי בעיקר, כלי עזר רב עוצמה בעבודת ד'. במילים פשוטות יותר ניתן לקבוע, כי עובדת השוני אינה איזו צורה של "בדיעבד" שצריך ללמוד לחיות אתה, אלא היא ה"לכתחילה" שיכול להוביל אותנו לפסגות ולמחוזות שלא היינו מגיעים אליהם בצורה אחרת.
כיצד?
המשנה באבות אומרת: "עשה לך רב וקנה לך חבר". יש, כמובן קשר, בין שתי הוראות אלו של התנא. כפי שיהודי שומר תורה ומצוות יודע כי בכדי לעבוד את ד' בשלימות עליו לעשות לו רב, שיפשוט לו את ספיקותיו וידריך אותו בדרך העולה בית קל, כך הוא גם צריך לקנות לעצמו חבר כחלק ממאמציו להשיג שלימות לנפשו. מהו תפקידו של החבר במערכת של עבודת ד'?
חבר טוב מהווה כעין מראה ומצפן. התנא בדברו על חבר טוב, לא מתכוון לחבר היוצא אתנו לבילויים ומחמיא לנו בלי סוף על אישיותנו הנפלאה. חבר טוב באמת הוא זה שמסייע לרעהו בעבודתו הרוחנית, כשהוא אף מאיר את עיניו במקום שמעד ומסייע לו בעצה נכונה להיחלץ ולעלות מן הבור.
במערכת זוגית אידיאלית, יכול בן הזוג להוות את החבר אליו התכוון התנא. מצד אחד, אין קרוב ממנו. הוא הרי החצי השני של הנשמה ולמעשה בני הזוג מהווים חטיבה אחת, כך שאין מה להתבייש ממנו. מותר לחשוף בפניו את החולשות כמו גם את הכישלונות בלי לחשוש שהוא ילעג או ישתמש בהם לנגח. מצד שני, הוא הרי שונה בצורות כה רבות ומגוונות, כך שהוא בהחלט עשוי להוות מראה מושלמת ולהאיר את הדרוש תיקון.
