הבה נלמד לדבר על עצמנו

לדבר על עצמנו, מה התועלת בכך? היועצת אהובה פינקל עם טור מרתק מזווית שונה

מן הסתם, חלק מכם, הקוראים, משפשפים עיניהם בתדהמה למקרא הכותרת. לדבר על עצמנו, מה התועלת בכך? ובכלל כבר מזמן שננה לנו הסבתא את הפתגם הידוע: "אל תדבר הרבה על עצמך, אנו נעשה זאת כשתלך". זה באירוניה, אך גם מן הפן הרוחני והמוסרי למדו אותנו, שלא טוב לאדם להיות מספר על עצמו. זה נובע מגאווה, זה גורם לאנוכיות, ובכלל – אנשים מגלים בסיפורים האישיים שלך על עצמך הרבה פחות עניין ממה שמגלה אתה, אז לשם מה?

כל השאלות הנ"ל צודקות ונכונות מאד כשאנו עוסקים בדיבור של אדם על עצמו על מנת להגדיל את עצמו, להרשים את הזולת, או שניהם גם יחד. הדיבור על עצמנו שנדון בו היום נושא אופי אחר.

***

אין כמעט אף אחד שלא נפגע פעם מבן זוגו או מבני משפחתו. הנטייה הטבעית היא להעמיד פני נעלב ולשדר לפוגע שאנו פגועים, פגועים, פגועים. יש המגדילים לעשות ומכריזים כעין "ברוגז" כאשר בחלק מן המקרים הם מודיעים על מה ולמה באה ההכרזה, ובמקרים אחרים הם מתעטפים בשתיקה מתוך מחשבה ש"הוא הרי יודע היטב כמה פגע בי. אני לא צריך אפילו לפרט. אדרבה, יעשה הוא את הצעד הראשון והאלמנטרי ויבקש סליחה. רק אחר כך יהיה לנו על מה לדבר".

האמת היא שמידת הפגיעה ומשקלה הינם סובייקטיביים לגמרי. כמעט תמיד מייחס הנפגע לפגיעה משקל רב לעין ערוך ממה שמייחס לה הפוגע, כפי הפתגם העממי: "זכרוננו רושם חסדים בעיפרון, ופגיעות – בחרט ברזל". הדבר נכון פי כמה כלפי עם הנשים, אשר זכרונן עשוי לזכור עלבונות מגיל הגן ועד זקנה ושיבה (אזהרה לגברים – אין לקחת קביעה זו ולהשתמש בה על מנת לנגח את האישה בסגנון של: "מה את עושה עסק מכל דבר? אה, כך אתן הנשים, לא מוכנות לשכוח שום פגיעה שהייתה בעבר". העולם הגברי חייב להתרגל לעובדה שכך הן הנשים, זו תכונה נשית מולדת ואת זה קיבלתם בעסקת חבילה מתחת לחופה. במקום להאשים את האישה, צריך פשוט להבין אותה. אדרבה, אם לא גיליתם את התכונה הזו בין שלל התכונות של הרעייה, עליכם להיות אסירי תודה על כך).

לאור זאת, טיפשי למדי לשחק ברוגז בלי לספר לבן הזוג ממה נפגענו ומדוע נעלבנו. יכול להיות בהחלט שהוא אפילו אינו יודע על מה יצא הקצף, ומול הפנים המכווצות של בן זוגו, הוא חש כמי שפוסע על קליפות ביצים. הוא פוחד אפילו לנסות לגשש ולברר מחשש שמא ישבור את הביצים כולן. השאלה היא איך אנחנו מביאים את בן הזוג להבנה שהוא פגע בנו, ואולי אף מעבר לכך – לבקשת סליחה.

***

בל נזלזל בעניין של פיוס ובקשת סליחה. רב בני האדם, כאשר הם נפגעים, הם צריכים מאד שיבקשו מהם סליחה. בקשת הסליחה היא קריטית בעבור הפוגע על מנת שלא תהיה עליו קפידה מאדם ולא בדין שמים, אך היא חשובה וחיונית גם לנפגע.

כיצד עושים זאת? על כך במאמר הבא בע"ה.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן