אהבה של אבא ואמא

הורי הדור הקודם, מסרו נפשם על חינוך הבנים. כל מאודם ומהווים בחינוך הבנים, היה רק לדבר אחד- גדול הדור הבא, לכל הפחות בן תורה! גם אם הם היו בעלי בתים, עמלי כפיים, משאת נפשם הייתה להגדיל תורה ולגדלה על שולחנם.

מוטי, הוא בן להורים שהקריבו את חייהם למען כתר התורה של בנם. תפילותיהם היו ספוגות בדמעות, אורח חייהם היה מוקפד בשמירה יתירה על גדול הדור הבא שלהם. תפילות נדרשו ממנו במקסימום האפשרי, ובכל הזדמנות הוא נדרש לפתוח ספר ו'ללמוד'.

מוטי גדל, התפתח ועם השנים ככל שהתבגר – הוא התרחק צעד אחר צעד מדרכה של תורה. הוא מאוד אוהב את בית הכנסת – אך קשה לו לבקר שם. הוא מעריך את התורה ולומדיה, אך ישיבה מול הסטנדר, היא לא בשבילו! זה מחזיר אותו אחורה אל ילדות ש'נרדפה'.

"סמכוני באשישות… כי חולת אהבה אני" – אשישות – אישו של אברהם אבינו ושל מוריה ושל סנה (מעם לועז). אברהם אבינו ניגש לעקידת בנו בעוז ובגבורה – כי חולת אהבה אני. אהבת ד' גוברת אצלו על אהבת בנו. הוא מוסר נפש, לא מביט ימן ושמאל, הוא חדור מטרה – עד אשר המלאך קורא אליו "אל תשלח ידך אל הנער". עצור, שנה כיוון אל עבר האייל הנאחז בקרניו.

***

נערים רבים כמו מוטי, יזדהו עם השורות האלו, ייתכן שיתעוררו אצלם רגשי כעס או תחושות תסכול, אך עם זאת, חשוב שיזכרו – שכל רצונם של הוריהם היה מתוקף 'חולת אהבה' להשי"ת, מתוך הרצון לראות אותם 'עולה תמימה' בעולמה של תורה.

הורים רבים הקריבו את חייהם – למען עתיד ילדיהם. נכון, הם טעו בדרך, שגו בגישה – זה לא היה באשמתם. בימים ההם, לא היו את הכלים והתובנות של היום. הורים אלו הקריבו את חייהם, הם התאמצו והשקיעו אנרגיות – אך לא במסלול הנכון – הם פעלו באמת ובתמים לשם שמים, הם נהגו מתוך אש אהבה יוקדת להשי"ת ולתורתו. אליהם לא התגלה המלאך, הם לא זכו לשמוע את היד המכוונת הקוראת 'אל תיגע בנער'…

***

מוטי וחבריו – שימו לב, להורים שלכם מגיע את כל הכבוד שבעולם! הם מסרו עליכם את כל חיי העולם הזה שלהם, כבדו אותם, העריכו אותם ולמרות הכל – השתדלו להרוות אותם בנחת.

להורים המסורים של מוטי וחבריו – שנפשם שבורה למול התוצאות הכואבות, זכרו כי הקב"ה מצרף מחשבה למעשה, שכרכם יהיה רב מאוד! כוונתכם הייתה לשם שמים. אף אחד לא יכול לבוא אליכם בתביעה שחטאתם למטרה. בחינוך כמו בשדה, יש בידינו לחרוש, לזרוע ולהשקות. על הצמיחה הקב"ה אחראי, היא לא בידיים שלנו.

העריכו את ילדיכם, הם ילדים טובים, כמו שחנכתם אותם, הם גומלי חסדים ורגישים לזולת, בדיוק כמו שספגו בבית החם שלכם. תנו להם את הכבוד – יבוא יום והם יפצו אתכם.

ומכאן קריאה לכל ההורים והמורים של הדור הזה: הביטו בהורים השבורים, הקשיבו למוטי וחבריו, ומצאו את הדרך להנעים לילדיכם ותלמידיכם את הווי התורה והמצוות, הפחיתו כפייה ולחצים סביב דברים שבקדושה, ספקו להם חוויות ילדות משחררות בכל הזדמנות. זכרו שלכל גיל יש את הרגע שלו, לכל ילד יש קצב בשלות משלו, עם הרבה סבלנות תזכו לראות נחת יהודי.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן