אין אשמים

היועצת אהובה פינקל: מדהים להיווכח כמה הלך המחשבה שלנו עשוי להיתפס לכיוון של האשמה. לפעמים כשאנו מרגישים נתונים בבעיה או בקונפליקט אנו מיד מחפשים אשמים

ביום רביעי בלילה נכנס אחד מילדי הביתה ושאל: "אמא, על מה כתבת השבוע?" עניתי לו שכתבתי על כך שאל לנו להאשים את עצמנו. "רגע, אז מה", הוא הקשה, "להאשים אחרים?" תגובתי הייתה: "ברור שלא, פשוט לא מאשימים".

מדהים להיווכח כמה הלך המחשבה שלנו עשוי להיתפס לכיוון הזה של האשמה. לפעמים כאשר אנו מרגישים נתונים בבעיה או בקונפליקט אנחנו מיד מחפשים אשמים, כאילו זה יהפוך את הבעיה לקטנה יותר או יעזור לנו להתמודד אתה.

 

***

 

מאיר סבור, שבנו בן השבע שובב יתר על המידה. הדבר הזה מתסכל אותו במיוחד לנוכח העובדה שהוא עצמו היה תמיד "ילד טוב ירושלים". גם יתר אחיו ואחיותיו הם אנשים שקטים, מתונים ועדינים ובביתו לא היו אף פעם קשקושים על הקירות או חילופי מכות הדדיים.

מאיר מנסה לרסן את בנו בשיטות שונות ששמע בהרצאות או שפיתח בעצמו. בינתיים התוצאות לא משביעות את רצונו. האמת היא, שהדבר הזה מעורר אצלו קצת מרירות כלפי משפחתה של אשתו. מה הקשר? פשוט מאד. משפחת רעייתו היא משפחה דומיננטית ובעלת טמפרמנט סוער במיוחד. הבנים כולם היו שובבים גדולים בילדותם. חמותו תמיד מספרת חצי בצחוק חצי באנחה על התעלולים היצירתיים שהם היו מעוללים בילדותם ועל המריבות והמכות שהיו לחם חוקם. מאיר מאשים בליבו את סלחנותה של אשתו כלפי הילד. לדעתו, לו היא לא הייתה מקבלת את תעלוליו ושובבותו בשוויון נפש, הילד היה מתמתן כבר מזמן.

צורת החשיבה של מאיר מגדילה את הבעיה האמתית ואף מוסיפה עליה בעיה חדשה של טריז שנתקע בגלגלי הזוגיות, כמה חבל. במקום לשבת ביחד, לדון בשובבות של הילד ולגבש דרכי פעולה, הם עסוקים בהאשמה הדדית. העובדה שכל אחד מההורים מאשים את השני בבעיה של הילד, אינה מקדמת אותם לפתרון אף לא צעד אחד.

עלינו לשנן לעצמנו את המשפט הבא: "לבעיות מחפשים פתרונות, לא אשמים". בין אם נראה לנו שהשני אשם ובין אם אנו סבורים שהדבר קרה באשמתנו – אין בוכים על חלב שנשפך. טעינו, שגינו, אבל מה עושים הלאה? התבוססות בעבר לא תעזור. אם הטעות שלנו היא בגדר חטא, הבה נחזור עליו בתשובה על פי כל כללי התשובה, אבל מכאן והלאה עלינו לראות כיצד מחלצים את העגלה מן הבוץ ולא להקים שוב ושוב ועדת חקירה שתבדוק מי בדיוק אשם בהכנסת העגלה לבוץ.

 

***

 

מדהים כמה יצירתיים יכולים אנשים להיות כשהם מחפשים אשמים. כך נוכל לשמוע אם המתלוננת על המורה של בתה, שבגללה הילדה לחוצה לאחרונה ומרבה לבכות, כאשר ההקשר הזה בין הלחץ של הילדה להתנהגות של המורה הוא מסקנתה האישית בלבד.

אמר פעם מורה חכם באסיפת הורים: "אם אתם תאמינו לכל מה שהילד מספר עלי, אאמין אני לכל מה שהוא מספר עליכם"…

ברגע שנפנים את העובדה שמציאת האשמים אינה מקדמת אותנו לקראת פתרון, נשנה את צורת החשיבה שלנו ונוכל לפרוץ קדימה במקום לדשדש בעבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן