
המנחמים היוצאים היו נראים נאספים אל עצמם, מרכינים ראש ומהרהרים בחשבון נפש של "את אחי אנוכי מבקש" החובה לדעת למה זה ועל מה זה היה לנו המשבר הזה. איזו מסקנה אמורה לטלטל אותנו, ובמה עלינו להתחזק?! שאלה קשה.
כמי שגרה בסמיכות, עליתי פעם ועוד פעם לנסות לנחם, אם אפשר בכלל לנחם, אולי בעצם ניסיתי יותר להינחם, לשאוב כח ולקבל החלטה, אך תמיד שבתי ריקם, עד ליום שישי, יום שעומס המנחמים היה רגוע יחסית לקודמיו, ישבנו שם מספר נשים רכונות אל האם השקולה ואין לה מנחם, ואז נהמת ליבה יצאה אלינו בכאב ובבקשה להעביר מסר… "הבן שלי לא נרצח אתמול, גם לא בשבוע שעבר, הוא נרצח לפני 5 שנים!!! בבקשה, אתן נשות חינוך תעבירו את המסר הזה לכל מי שרק אפשר".
וכאן האמא חשפה בפנינו, סיפור קשה, אך לצערי סטנדרטי, סיפור שמתוקף עשייתי החינוכית, אני חווה כאלו הרבה…
ענישה קשה וקיצונית, אך, לצערי קיימת ורווחת. ענישה שטלטלה את הנער בהיותו ילד. ענישה שלאחריה היו צריכים ההורים שבוע של שכנועים להחזיר את התלמיד הפגוע והמושפל למסגרת.
והיה נראה שהוא אסף את עצמו, התרומם והמשיך הלאה. ייתכן שהמלמדים אף היו שבעי רצון על העלם המחונך שחזר אליהם. אך לא רבותי! הוא לא היה מחונך, הוא היה שבור ומרוסק, נטול חיות וכח! זרם כדג מת על פני המים. ובאו גלים קלים ופלטו אתו מחוץ למים. נראה היה לנו שהוא "זורם", התחנך לתפארת….
ומכאן, קריאה לכל יראי ד' העוסקים במלאכת הקודש צוותות החינוך וההוראה, הקפידו והיזהרו בנפש התלמידים. אמרתו של רבי לייב חייסמן מקבלת נפח מוחשי יותר: "כשם שהנגר בשעת עבודתו דורך על נסורת, הזגג דורך על רסיסי זכוכיות, והחייט על שאריות בדים. כך המחנך בעבודת קדשו עלול לדרוך על נשמות!"
ספר היסוד שנטע בי את ניצני האמת בהתנהלות כנה ונכונה עם אתגרי החינוך הקשים הוא הספר ביני לבני של הרב קלצקין שליט"א. בסוגיית הענישה הוא מבהיר בצורה קולחת את השלכותיה של הענישה: כל מאורע בחיי הילד חולף ועובר. אולם עונש מוגזם או בלתי מוצדק, חורט בנפשו העדינה צלקת עמוקה, שספק אם תתרפא אי פעם…
עונש אינו שיטת חינוך, הוא כלי קטן ושולי מתוך ארגז מלא כלים, הענישה מקומה בסוף הרשימה, כאשר ניסינו הכל. גם אז, השימוש בה דורש משנה זהירות כיצד לנהוג ולהתנהל, להינתן מתוך כובד ראש ושיקול דעת ומטובלת בהרבה ימין מקרבת!
כמנתחת התנהגות, המתמודדת ומלווה תלמודי תורה בעשרות תוכניות התנהגות מוצלחות של מצבים קשים, כאשר ברוב התהליכים לא נמצאת ענישה כלל… דווקא רוממות התלמיד והכבוד אליו, הובילה אותו ליישר קו ולזקוף קומה.
אנא, אל תחטאו בנפש הילד.