רכבת הרים מטלטלת

דבורה, אמא של חיים ויוסי, שבוע 25 משקל 660 גרם, מספרת:

בוקר אחד יצאנו לפגיה כחלק משגרת החיים, התחלקנו בעלי ואני בין שני האינקובטורים. אני מתקרבת אל האינקובטור, ולחרדתי אני רואה את הפג – שנקרא לעת עתה B – , אפור כולו ומסביבו רופאים רבים.

לא היה זה נדיר לראות התקבצות של רופאים ליד האינקובטורים של הפגים שלי, מכיוון שנולדו בשבוע מאד מוקדם ובמשקל נמוך מאד. בשל כך כל החודש הראשון היה דרמטי מאד ומלא תהפוכות.

למרות זאת, באותו יום, כבר היינו אחרי כמה ימים רגועים, באווירה פחות לחוצה ויותר יציבה. לכן נבהלתי מאד. כששאלתי בהיסטריה את אחת האחיות: מה קורה? מה זה הצבע הזה? היא ענתה לי בהתנשאות מה: זה לא צבע ורוד. את זה כמובן ראיתי לבד.

לאחר שדיברנו עם הרופא הבנו שהמצב מסוכן מאוד, ול-B יש חיידק קשה בדם (שהגיע כנראה מאחד העירויים) והוא עלול לעשות שמות בגוף. גופי החל לרעוד, הנשימות נעשו שטוחות ומהירות והרגשתי שאני עומדת ליפול. עד ששרדנו את השבועות הראשונים, עכשיו נאבד אותו ח"ו? תוך כמה שניות אני רואה את בעלי לידי, ובמבט משותף, בלי מילים, החלטנו החלטה משותפת – חייבים לעשות משהו! לקרוע את רוע הגזירה.

יצאנו מבית החולים, תפסנו את המונית הראשונה הפנויה, וכמו כל יהודי בצרה – פנינו לעבר הכותל, להתחנן על חייו של בננו הקטנטן. תפילתנו התקבלה ב"ה. לאחר חודשיים של הנשמה, ארבעה חודשי אשפוז, 12 בירורים בעיבוד מלא, וכ-16 מנות דם, לאחר רכבת הרים מטלטלת, פחד מוות כפשוטו, סחרחרה בלתי פוסקת של רגשות קשים יותר ופחות, זכינו לשחרר מהפגיה את התאומים שלנו. למרות המצבים הקשים מאוד שהיו בהם בחודשיהם הראשונים – השתחררו כשהם בריאים ושלמים.

***

ביום ההולדת הרביעי, כתבתי:

היום, לפני ארבע שנים,

התהפכו חיינו באחת.

מחיים רגועים, שאננים,

לשעות של פחד וחת.

היום, לפני ארבע שנים,

נולדנו מחדש לעולם.

ביחד עם פגים קטנטנים –

הכל לנו זר, נעלם.

היום, לפני ארבע שנים,

התחלנו סטאז' רציני.

מחלות, רפואות, סימנים

ובית חולים שהוא בית שני.

היום, לפני ארבע שנים,

התחלנו מסע של ניסים.

של תפילות, דמעות, תחנונים,

תחזיות ואבחונים שאט אט מתמוססים.

היום, לפני שלוש שנים,

סיימנו שנה של עמל:

ביקורות, טיפולים בלי זמנים

ותינוקות קטנטנים בלי תמל.

היום לפני שנתיים,

מעון שיקומי מגלה

אמנם בלי מילה ולא שניים

אך עם צעד ראשון ממלא.

היום, לפני שנה,

מגלה שנה של קפיצה.

התקדמות מעונה לעונה,

ואמא אחת מרוצה.

והיום, י"ט חשון,

נותרתי ללא מילה.

הכל מאליו לא מובן,

ההיצמדות אל הגיל מתחילה.

היום, חשון יו"ד טי"ת

תאריך שלעד ייחרת.

זמן התעמקות והיבט

ואמונה חדשה שנבראת.

תודה לך אבא אוהב,

על שנים של לימוד וצמיחה.

גם אם היה בם כאב –

הוא טוב כשמגיע ממך.

תודה לך אבא אוהב,

על ילדים מתוקים של ניסים,

ממלאים עד בלי סוף את הלב,

באושר מתוק ומקסים.

תודה לך אבא,

פשוט בלי מילים.

הידעת?

זיהום הוא אחד מגורמי התמותה העיקריים אצל פגים. כמו כן הוא עלול לגרום לדימום מוחי, חלילה. הסיבות לשכיחות הזיהומים אצל פגים היא מערכת חיסון חלשה – שעדיין אינה מפותחת דיה, וכן ריבוי פעולות פולשניות, כמו: הנשמה, עירויים, בדיקות דם, זונדה וכדו'.

מושג:

עיבוד מלא – בכל חשש לזיהום, לוקחים בדיקות דם מקיפות, ניקור מותני ועוד. עוד לפני הגעת התוצאות מזרימים אל הפג אנטיביוטיקה מקיפה עד לקבלת התוצאות.

ויקיפגיה – סטריליות – בפגיה יש הקפדה יתירה בנושא הסטריליות על מנת להפחית ככל הניתן את כמות הזיהומים. ההורים נכנסים לפגיה בחלוק סטרילי, מחטאים ידיים היטב, ולובשים מסיכה (עוד בטרם עידן הקורונה…) בכל עיטוש, צינון וכדו'. בפגיות רבות אין כניסה למבקרים נוספים כולל סבים וסבתות.