ב"ה אני עוסק בתחום המוזיקה החסידית למעלה מארבעים שנה, התחלתי עם מרדכי בן דוד ואבריימ'ל פריד ובהמשך עם עוד רבים. כמו כולם התחלתי להתפתח בספרי קודש, בתלמוד בבלי ובמפרשים, בראשונים וחסידות, קצת דברי מוסר, מעט קבלה. בכל פעם שאני מוצא מסר בגמרא ובספרי הקודש שאני נבהל ומתרגש ממנו, אני הולך לשבת בפסנתר לבד בלילה, אחרי שכולם ישנים ומנסה להוציא את הרגשות שלי במוזיקה.
התחלתי כך עם השיר 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים', כשמרדכי בן דוד אמר לי שקיבל הצעה להופעה גדולה בשכונת גאולה בירושלים, היכן שהיה בסיס צבאי וסגרו אותו ובמקומו הקימו מושב זקנים. המארגנים התנו עם מרדכי בן דוד שיביא שיר חדש.
הוא הגיע אלי במוצ"ש ואמר, יוסי, אני חייב שתעזור לי קצת. היה נביא מלאכי על הפסנתר, פתחתי את הספר והוא יכול להעיד על כך, הספר נפתח לי במילות הפסוק 'עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים'. פשוט פתחתי ובכיתי, מלאכי, אחד מהנביאים האחרונים בכלל ישראל, מדבר שיבוא זמן של הגאולה ועוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, התחלתי לנגן ותוך זמן קצר ב"ה יצא לי הניגון של 'עוד ישבו'. אבל אני לא מדבר כעת על 'עוד ישבו', רק מסביר איך נוצרים הניגונים אצלי.
***
כל הזמן יש זמרים חדשים, אני הרבה יותר מבוגר מהם והתפתחתי והם לא מתרגשים כל כך מהדברים שאני מתרגש וזו בעיה מפני שהלחן נוצר כשיש נקודת קשר ביני לבין הזמר. אפילו אם הוא לא מבין את עוצמת הרגש שאני מרגיש, אבל כשאני רואה על העיניים שלו שהוא מרגיש את המסר, אני מיד יכול להלחין את הלחן על המילים הללו.
לפני מספר שנים, במוצאי שבת, מגיע אליי זמר חדש, בן 23, ר' שרגי גשטטנר ז"ל. אני מראיין אותו קצת להבין עם מי אני מדבר, מאיפה אתה, מה אתה לומד, למה אתה רוצה לשיר, מה אומרים במשפחה, מה השאיפה שלך, מה אתה מקווה שיהיה עוד 20 שנה, מה אתה רוצה להוסיף לכלל ישראל. מהתגובות אני מתחיל להבין קצת מי הבן אדם ואני מתחיל בניגון על הפסנתר.
אנחנו מדברים ואני מסתכל עליו ורואה אדם מאוד רציני, עם חן בעיניים, יש לו קול של מציאת חן. יש אנשים עם קול הכי טוב אבל משהו חסר. כשהם שרים אתה יודע שהם שרים מדויק עם טונים גבוהים אבל משהו חסר, זה משהו רוחני, קוראים לזה מציאת חן בקול. זה מאוד מעניין.
אני אומר לשרגי גישטטנר ז"ל, "אני שומע מציאת חן בקול שלך". הוא שואל אותי, מה זה? אמרתי לו, "בברכת המזון אנו אומרים 'ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם'. כל כך מעניין, הקב"ה הוא הנושא חן, הוא הבורא ונותן לנו הכל, את החן אנו לא מבינים, זה מתנת שמים".
אנחנו פותחים את הסידור בתחנון ושם מוצאים את המילים "כרחם אב על בנים כן תרחם ד' עלינו, חמול על עמך רחם על נחלתך חוסה נא חננו ועננו". כמעט נפלתי מהכיסא. מיד-מיד, ב"ה, כבר שמעתי את הצליל החדש למילים והוא אהב את השיר מאוד, כולם אהבו את השיר. הוא היה בן 23 וכל הזמן התפלאתי שאברך צעיר כזה הוא האדם שזוכה להעביר את המסר הזה לכלל ישראל.
בסוף הוא באמת הצליח להעביר את המסר, עכשיו כולם שרים את השיר של שרגא אליהו בן חיים אליעזר דוד, הוא היה האדם שזכה למסור את התפילה הזו לכלל ישראל.
