והשבוע עם גב' רבקה לוי, תושבת הקהילה היהודית ברוסיה
מוסקבה בירת רוסיה, עיר יפה וגדולה מאד והמאוכלסת ביותר באירופה, בעלת מראה טיפוסי אירופאי עם מבנים נכבדים וגדולים, חלקם עתיקים וחלקם חדשים ונוצצים, וכמובן… עם קור בלתי נשכח ממירב סיפורים ששמענו אודותיה.
עם המחקר והרצון להכיר את הפעילות היהודית המתחוללת בתוכה, גיליתי שממלכת הכפור והשלג חמימה מאד מאור היהדות המופץ בה, אור זרקורים שאי אפשר להתעלם ממנו כלל.
רבקה לוי ובעלה כבר מספר שנים נכבדות עוסקים בה בשליחות מרוממת ומקרבים יהודים לאבינו שבשמיים. התעניינתי ושאלתי את רבקה איך החיים בגולה בקרב קהילה הפועלת למען אחינו הרחוקים.
כמה משפחות מונה הקהילה?
כ-150 משפחות, מתוכן עשר משפחות העוסקות בקירוב אנשיה.
כולם גרים באותו אזור?
חלקם גרים ליד בית הכנסת ויש הגרים במקומות נוספים המפוזרים ברחבי העיר.
הרחובות רחבים ובנויים מבניינים בסגנון אירופאי בעלי כמה כניסות מפותלות, הסביבה נקייה ומטופחת מאד והאזור היהודי יחסית משופץ ובעל בניינים מאד יפים.
כיאה למקום בעל מזג קר הקירות עבים ורחבים מאד.
אופי הקהילה
הקהילה בנויה מיהודים טובים ומסורתיים במגוון רמות בדת, כאשר האברכים פועלים בשביל קירוב המשפחות.
שני בתי כנסת בקהילה, האחד בית הכנסת הגדול עם אוכלוסייה מסורתית ומקורבת לדת והשני "אוהלי יעקב" אשר בו מתפללת האוכלוסייה החרדית יותר.
הרב העומד מאחורי בתי הכנסת הוא הרב גולדשמידט, רבה של מוסקבה, אב בית הדין הרבני שאחראי בין היתר גם על מערך הגיורים וראש ועידת רבני אירופה.
הרב אבנר כהן, אחראי על ענייני ההלכה בבית הכנסת "אוהלי יעקב" והרב מנדל, מנהל את ענייני הקהילה ומוסדות החינוך, בתפקידו הוא האחראי מלמעלה הקושר את קצוות הקהילה והכתובת לכל דבר ועניין בכל נושא: הלכתי, השקפתי, טכני וכו'.
אנשי המקום דואגים לקרב את היהודים עם הווי תורני ברמה מאד גבוהה, ישנם ארגונים לקירוב סטודנטים המפעילים מפגשים מעניינים בנושאי דת ותחומים רלוונטיים, טיולים מגוונים וכן אירוח בשבתות וחגים ומתוך קירוב זה גדלות משפחות יהודיות לתפארת.
הגרעין החרדי במקום אינו גדול משום שהרבה משפחות הבאות בשביל קירוב לאחר כמה שנים חוזרות לארץ בנוסף לכך משפחות המתקרבות ומרגישות מספיק מבוססות מבחינה דתית גם הן עושות עליה.
יש תחושה מאד קהילתית מפני שכולם זקוקים לכולם וכך כל אחד עוזר לשני במה שמתאפשר לו.
מוסדות לימוד
ישנם שני מוסדות, אחד חרדי והשני יהודי ממשלתי.
בביה"ס החרדי ההגדרות ברורות והשאיפה היא להגיע לרמת "בית יעקב" ו"תלמוד תורה" .
בית הספר הממשלתי ממש פושר ולומדים בו כל מי שיש לו גם קרבה ממש מועטה לעם היהודי, לדוגמה, ילד היהודי רק מאביו.
שעות הלימוד הן בין השעות 8:30-15:00/16:00
במה עוסקים האנשים במקום?
המשפחות החרדיות עוסקות בקירוב, גם הנשים וגם הגברים. שאר האנשים במגוון מקצועות: יהלומים, ייעוץ מס, עסקים וכו'.
איך זה לחיות כיהודים במקום?
יש אהדה ליהודים ברוסיה והתושבים מאד מכבדים, ניתן להסתובב בחופשיות עם כיפה וציצית ואין כמעט מקרי אנטישמיות, ב"ה.
גרצ'קה ו'בורשט'
מה המאכלים המאפיינים את המקום?
גרצ'קה- שזו כוסמת, בורשט – מרק סלק, מיונז, סלט תפוחי אדמה, סלט שובה – סלק, הרינג וביצים.
עוגת מדביק – שכבות דקות של עוגת דבש ושמנת ביניהן.
ארוחות הבוקר מתאפיינות בעיקר בקרקרים, דגנים ופנקייקים ופחות בסנדוויצ'ים.
כמה חנויות/מסעדות כשרות יש בקהילה?
יש חנות אחת כשרה מאד יקרה בסביבה ועוד אחת במקום מרוחק יותר.
פירות, ירקות, קטניות ומוצרים בסיסיים ניתן לרכוש בחנויות מקומיות, יש מוצרים שמביאים מהארץ.
ישנם כמה מקומות באזור הניתן לאכול בהם אוכל מוכן, במרחק נסיעה קצר ישנה מסעדה בשרית ושתי מסעדות חלביות.
מבחינת לחם, לרוב אופים לבד, משום שקשה להשיג פת ישראל.
ואיך אפשר לדבר על מוסקבה מבלי להזכיר מזג אוויר…
החורף כמובן קר מאד והמעלות נעות בעיקר בין 5- ל-25- מעלות. השלג יורד כשפחות קר, בעיקר בין מעלות 0 ל-10-, משם והלאה כבר אין שלג. הבתים מאד מחוממים, יודעים להתלבש טוב וכל מקום סגור המגיעים אליו מחומם היטב ובנוסף אין רוחות שזה מקל על העניין.
מה בנוגע לזמני היום?
בחורף היום מתחיל להאיר ב- 9:00/9:30 ומ- 15:30 בצהריים כבר מחשיך.
בקיץ ב-3 לפנות בוקר הזריחה ומתחיל להחשיך בערך ב-22:30 בלילה, כאשר רק באזור 00:00 מחשיך לחלוטין, כך שהלילה קצר מאד.
המלצה למי שמגיע לביקור?
ישנו מוזיאון יהודי מרהיב, 'מוזיאון היהדות והסובלנות', ישנם פארקים מדהימים, מרכזי קניות יפיפיים (אך יקרים), שווקים גדולים, כדאי לבקר בכיכר האדומה הסמוכה לבית הכנסת הגדול, במוזיאון החלל הרוסי ועוד.
מומלץ לנסוע רק דרך תחנת מוניות ולא מנהגים המסתובבים ברחובות.
מה עם עלייה לארץ?
חושבים על זה בהחלט, כל שנה מחשבים מסלול מחדש. קשה לנו לקום ולעזוב כי אנחנו מרגישים שאנחנו עושים כאן עבודת קודש, אנחנו מנחילים יהדות למשפחות רבות וחשים שהשליחות שלנו מניבה פירות דשנים ומשובחים לעם היהודי ויש לנו מכך סיפוק עצום שקשה להתנתק ממנו.
משהו שיקרה רק למי שגר אצלכם…
בקיץ ב-3 לפנות בוקר הבת שלי קמה, הסתכלה בחלון וקראה: "כבר בוקר, בואו נלך לגן"…
