את השכנים החדשים בקומה הראשונה כמעט ולא פגשנו, אולי פעם-פעמיים בין החניה למעלית. הוא נראה לנו כיהודי טוב עמל כפיים כשכיפה קטנה מעטרת את ראשו לעיתים והגברת עשתה רושם של 'לא ממש בעניין…', די שגרתי למגורים בשכונה מעורבת, פריפריה חרדית קוראים לזה.
את שתי הבנות החמודות שלהם דווקא די הכרנו – פגשנו בהן כשהיינו חולפים על פניהן בין גלגלי האופניים בלובי הכניסה לבניין. לא אחת היתה הגדולה שלהם בת החמש פוקחת עיניים נרגשות בראותנו ולוחשת לאחותה בטון סודי-קולני ש"הנה השכנים של התורה…". בפעם הראשונה חייכנו בהתרגשות ובפעם השניה והשלישית הרגשנו שיש פה ניצוץ. לא ממש רציתי לייצר איתן שיח בנושא, בטח כשאימן לא בשטח ולכן השבתי להן שלום חביב ואפילו שאלתי במתיקות לשמן, הן ענו בהתרגשות וחיבה יתירה ואני שיגרתי לבעלי אבחון מדעי שבוודאות יש כאן משהו…
***
במוצ"ש אחד של חזרה עם מזוודות עמוסות מההורים נפגשנו בהם חזיתית בהמתנה למעלית. הבנות עם מבטי ההערצה חייכו ובעלי החמיא לאביהן שיש להן נשמה מיוחדת. אני מצידי פניתי לגברת וסיפרתי לה בהתרגשות על המתיקות שבעיניהן. הם חייכו בנימוס והודו לנו בחן. קל היה לראות שיש לשכן משהו על הלשון והוא קצת מהסס והמעלית שבוששה מלרדת שרתה את המטרה. הוא החל בעדינות לברר אם בעלי למדן שתורתו אומנתו וכשזה השיב לו בחיוב, עיניו ועיני אשתו אורו כאילו מצאו אבידה! השכנה תיארה בהתרגשות שהבנות למדו בגן על התורה הקדושה והם רוצים שיהיה להם מושג בסיסי של מסורת ותורה ואולי במקרה אנחנו יכולים לעזור להם עם זה.
הנחנו למעלית שנחתה בינתיים לעלות לקריאה מקומה 4 ופיתחנו את השיח למקומות של שליחות עם ניחוח יהודי. נענינו בשמחה לבקשתם וקבענו מפגש עם הילדות בביתנו, "תבואו גם אתם, יש עוגות טובות!" הוסיף בעלי ורמז לי להתחיל לנפות קמח…
למחרת בערב הם עלו בהרכב מלא, קצת נבוכים, הרבה נרגשים. הילדות לא רצו ללכת לחדר הילדים והיה חשוב לגדולה עם הברק בעיניים לספר לנו שהיא יודעת מה פרשת השבוע והיא אפילו זוכרת את כל שבעת המינים בעל-פה!
הקטנטנות שתו כל מילה וההורים, גם הם ויתרו על שתיית המיץ שהונח על השולחן ובחרו להתמקד במשנתו של בעלי…
שם זה התחיל והתגבש לידידות אמת בין שכנים שהפכה לחברותא קבועה בכל ערב כשהילדות ברקע מעורבות ומאושרות והשכנה כבר שאלה מתי יתקיים אירוע ה'סיום' (במלעייל).
השכנים החרדים מהכניסה הצמודה גם הם נרתמו למשימה ושכנתי הגננת 'לקחה חסות' על הנסיכות ואפילו אירחה את המשפחה כמה שבתות.
את ליל שבועות הם מסגרו כחג שכולו תורה והזמינו גם את אחיהם לטעום את מתיקות התורה עם השכנים בבניין, ככתוב במשלי: "טוב שכן קרוב…"
הם צועדים צעדים קטנים-גדולים בהתקרבות, בהתרגשות, בבחירה, בתורה, באהבה ובקדושה ואנחנו מצידנו, מלווים, מעודדים ומייחלים שיזכו "ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה…"
