
עבדי הזמן ועבדי ד’
הרה”ג רבי מרדכי נויגרשל בטורו השבועי: רוב מוחלט של המשועבדים רוחנית אינם מודעים לכך שרע להם, הם מרגישים טוב. גם אם תפתח להם את הדלת, הם, בדרך כלל, לא ירצו לצאת, הם התרגלו

מנהיגים מכירי טובה ו”מנהיגים” כפויי טובה
הרב מרדכי נויגרשל בטורו השבועי: הכניסה לפרשה המלמדת אותנו בין השאר על הולדתו של גדול מנהיגיו של עם ישראל, נעשית הפעם על רקע הצרימות הנוראות הנשמעות מהמערכת מלאת הרֶשַע שמכונה הפוליטיקה הישראלית

פרעה, לשון הקודש ותרגום התורה ליוונית
הרה”ג רבי מרדכי נויגרשל שליט”א בטורו השבועי: כשהסתיים התרגום אותו כפו היוונים על היהודים, השתררו שלשה ימי חושך בעולם. מה טעם רצו היוונים לתרגם את התורה ומדוע כה חשוב שזו תישאר בלשון הקודש?

היחס למרידות בתקופות משבר קריטיות
הרב נויגרשל: בביהכ”נ המחתרתי שבמחנה טרייזנשדט שם שוחררה אמי ע”ה, כתובות על אחד הקירות המילים מהתפילה “ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים”! יהודים לא איבדו את התקווה * תמונה זו של “בית הכנסת” המאולתר במחנה תלויה מול עיני בחדר בו אני יושב בכותבי מילים אלו

רומי, יוון, ליל הבדולח ומות הצו הקאטגורי
הרב מרדכי נויגרשל בטורו השבועי: מלחמתה של יוון בנו ובתורתנו טרם הסתיימה. חנוכה הוא גם הדרכה על הדרך להשיג ניצחון מחודש במאבק הנמשך עד ימינו ואדרבא, מתחדש בימינו ביתר שאת

הצורך בהנחלת האמונה והעמקתה
הרב מרדכי נויגרשל שליט”א בטורו השבועי: ככל שהעולם מסביב רחוק מהאמונה – מחד, והמגע איתו אינו כה רופף, אם לדבר בלשון המעטה – מאידך, יש צורך לבסס את האמונה בכל התחומי

אמנותו של עשיו – אמנות הביזוי
הרה”ג רבי מרדכי נויגרשל שליט”א בטורו השבועי: מי שמלא בפנימיותו יודע שלחיים יש ערך אין סופי ומחפש את ההחשבה של הדברים המרוממים ומי שריק מבפנים לא יהסס ללגלג על הכל גם ביום הכפורים בשעת הנעילה

מדינה יהודית דמוקרטית, האמנם?!
הרב מרדכי נויגרשל בטור נוקב על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

מסעו של אברהם אל האמונה
הרב נויגרשל בטורו השבועי: אברהם אבינו ראה את האש הבוערת בבתי המקדש, הוא ראה את המשרפות באושוויץ, בבירקנאו ובטרבלינקה ולא הבין איך המהומה הזאת מסתדרת * “הציץ אליו בעל הבירה” ואמר לו: אני בעל הבירה… אני הבונה ואני השורף. ואברהם אבינו הבין וקיבל… מה הניח את דעתו של אברהם?

מתחילים מבראשית
הרב מרדכי נויגרשל בטורו השבועי: לו היינו מנסים את כוחנו ומחפשים מצוות ועובדות שבזכותן נברא העולם, ספק אם היינו מגיעים לאחת מהמצוות הנקובות במדרש

מנהיגות חילונית המובילה לפיקוח נפש
הרה”ג רבי מרדכי נויגרשל שליט”א בטורו השבועי: מאז תחילת תנועת ההשכלה והציונות החילונית ומאז קום המדינה, לא היתה המחשה כה איומה לאיזו סכנת נפשות מביאה העובדה שהנהגת העם היהודי נמצאת בידי כאלה שאינם מבינים מאומה ביהדות

מה הן התכונות הנדרשות למנהיג
מה הן התכונות הנדרשות למנהיג בכלל ולמנהיג שיחליף את משה רבנו ויכניס את עם ישראל לארץ ישראל בפרט? * הרב מרדכי נויגרשל עם תובנות מרתקות בטורו השבועי

השלכות היציאה מהמסגרת
רבים שאלו כשהם מלאי דאגה, מה יהיה אחרי שכמה וכמה מבני הנוער שלנו, בני ישיבות ובנות סמינרים, שהיו במסגרות מאולצות שונות בתקופת הסגר עקב מגפת הקורונה, יצאו מהמסגרת הרגילה והמוגנת

האמנם שוחררה אושוויץ?
הרב נויגרשל: על מה השמחה בל”ג בעומר, הרי המגיפה לא פסקה, היא פשוט הסתיימה כי כולם מתו… * מעין זה תהינו על “חגיגות יום שחרור אושוויץ” שהעולם חוגג מידי שנה בתאריך הלועזי של יום השחרור * הלקח המופלא על מה השמחה הגדולה

התהפוכות הפוליטיות ומשבר הבריאות העולמי
הרב נויגרשל: בצד משבר המגיפה העולמי, פקד אותנו משבר שלטוני חמור שעבור שומרי המצוות נראה חמור שבעתיים: נראה היה שהאנשים שחרטו על דגלם הריסת כל דבר שריח תורה ויהדות נודף ממנו, עלו לגדולה ואליהם הצטרפו כאלה שאינם בני ברית כלל והנה בין לילה הכל התהפך ובצורה שאיש לא חזה

ליל הסדר – הלילה בו חוליות השושלת מתלכדות
הרב נויגרשל: בשבתנו אל שלחן הסדר איש וביתו נדע כי הלילה הזה הוא הלילה שבו מחשלים את השושלת והופכים אותה לשלשלת שחוליותיה נכנסות זו בזו וקשורות זו לזו והיו לאחדים בידינו

הרב נויגרשל: מילים שמסוגלות לרצוח המונים
ראשי המקטרגים על המגזר החרדי שלא מיהר לציית להוראות הם אותם אלה שבמשך שנים שפכו את דמו ומילאו פיהם שיטנה בכל מצב ובכל מקרה * על מקטרגים אלה לדעת שעיקר האשמה תלויה בהם

ההנחיות החדשות: בין השתדלות לאמונה במומחים
הציבור נדרש לסגל אורח חיים שונה ולציית להנחיות מערכות השלטון * הרב מרדכי נויגרשל על הבדלי הגישות בין אזרח רגיל לאדם המאמין

“ורדף אתם קול עלה נידף”
אנו רואים כיצד בעולם מלא גאווה, מכנים אותו “כפר גלובלי”, בזכות כלי התעבורה והתקשורת המשוכללים, הרקיעה גאוות האדם שחקים ואת הכלים האלה מנצל האדם לכל תועבה. הראה הקב”ה כי דווקא כלים אלה יסייעו בידי נגיף הקטן אף מיתושו של טיטוס, להפוך את סדרי העולם

היהודים שבגלות והגלות שביהודים
הלקח הנלמד מ”משפט קסטנר” העצוב והמזעזע

הריגת אויבי העם במבצע פורים
כשהייתי ילד הייתי בטוח שכולם ניצלו בשואה! כל מי שהיה שם ניצל! שהרי ראיתי סביבי, במשפחה, בבית הכנסת וברחוב, הרבה מאד ניצולי שואה ולא ראיתי אפילו אחד שלא ניצל… כך הוא כשאתה מבודד דבר מהתמונה הכללית, כך יוצרים קריקטורות

המקור למעמד החכמים
הטענה שנגדה יצא מאמר זה דווקא עכשיו היא זו שנולדה בגרמניה שיש לחלק בין נושאים הלכתיים לסוגיות החיים, וכבר אמר החזון איש שההבדלה הזו היתה אם כל חטאת והיא שהובילה לאבדן יהדות גרמניה

דמוקרטיה וחוקי האלוקים, הילכו שנים יחדיו?
הדמוקרטיה היא כלי שאין להקל בו ראש, להשלטת סדר במרחב הציבורי, אך ברגע שהיא חורגת מתחומה, מתחיל הערפול ועמו הבעיות

נוסח התפילה ותמיהתו של יתרו
כלום לא היה מקום להתפלל מן הלב במילים שלנו? האם לא היה הדבר מעורר את הכוונה ביתר שאת? כדי לענות על השאלה יש להבין לעומק את ענין התפילה


שבת – מבוע האמונה ואורך הרוח
משה רבינו בא אל עם ישראל בפעם הראשונה ובפיו בשורת הגאולה ולמרות שהביע חשש כבד שמא “לא יאמינו” נאמר שהעם האמין וכך אומרת התורה: “ויאמן

רבי מאיר שפירא – המנהיג והקברניט
נראה שדמותו של רבי מאיר שפירא שייסד את לימוד הדף עבור כלל הלומדים, ובו זמנית את אחת הגדולות והחשובות והמעמיקות שבישיבות פולין עבור בני הישיבות עמלי התורה, באה ללמדנו שבצד השמחה הגדולה של לומדי הדף היומי יש לזכור כל הזמן לתת לבני הישיבה את מקומם.

עצמת ההסברה שבהתעלמות ובשתיקה
לאחרונה, העומדים בחזית ההסברה נבוכים כיצד להגיב לדברי בלע של אנשים שמאמינים כי כשירגיזו את שומרי המצוות ויביעו את סלידתם מהם ירוויחו קולות בקלפי, דוד המלך מורה לנו את הדרך

ספר שמות: ספר ביסוס אמונת היהדות
“משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף… ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך”.

המאבק עם יוונים ותרבותם בימים ההם ובזמן הזה
מה יפה ומתאים שהשנה הזדמן סיום הש”ס בדף היומי סמוך ונראה לחנוכה, מה יפה התשובה הזו לאיום היווני