"עוד שנה עברה בלי בית המקדש – – – עוד שנה עברה בלי בית המקדש – – – "

במילים אלו, במנגינת אבל וחורבן, פותח מדי שנה מרן ראש הישיבה שליט"א את 'מאמר החורבן' הנאמר בפני אלפים בהיכל ישיבת "עטרת ישראל" בליל ט' באב.

בהיכל הישיבה ההומה אדם שוררת עלטה מוחלטת. כולם ישובים על גבי הריצפה בדממה, אין ס"מ פנוי. אין מקום גם על גבי החלונות. כולם-כולם מטים אוזן למרן שליט"א המקונן על החורבן.

"מה הפירוש בית המקדש רבותי", ממשיך קולו הרועם של מרן שליט"א להתנגן בקול נוגה, בכאב. "בית המקדש, השכינה, איי, המקום של החיבור הגדול שבין כלל ישראל לאביהם שבשמים. בית המקדש זה שכינה, בית המקדש זה תפילה, בית המקדש זה עבודה – – – בית המקדש זה ביתו של הקב"ה, כביכול.

"איי, בית המקדש, בית המקדש לקחו מאיתנו, מהי המשמעות שעד היום עוד אין ביהמ"ק, המשמעות היא, שכל הסיבות לחורבן ביהמ"ק עדיין קיימות.

"אם נדבר בלשון קצת יותר… אילו ביהמ"ק היה קיים ואנחנו היינו נמצאים במצב שלנו היום, היו מחריבים אותו – – – זאת היא המשמעות שביהמ"ק איננו, כל מי שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו. הם הם הדברים!

"ואם אנחנו רוצים לזכות לבניין ביהמ"ק, איך נזכה לבניין ביהמ"ק, אם לא נדע טוב את הסיבות ונתרחק מהן. בגללם חז"ל באמת רוצים לדעת מה הן הסיבות".

 

***

 

עמד ירמיה הנביא, הוא שאל, 'מי חכם ויבן את זאת', אם יש מישהו שיכול להבין את זה, אם הקב"ה דיבר איתו אולי הוא יגלה לנו, אולי יש מישהו ששמע את זה.

מה הוא רוצה לדעת, על מה אבדה הארץ. הוא לא יודע, הוא רוצה שמישהו יסביר לו, שהקב"ה יגלה לו, אין נביא כזה. עד שאומרת הגמרא שגילה הקב"ה בעצמו, 'ויאמר ד' על עזבם את תורתי'.

וילכו אחר הבעלים, איי געוואלד געוואלד, תראו מה כתוב כאן. 'על עזבם את תורתי'! אבל לא רק על עזבם את תורתי, כתוב 'ולא ילכו בה', צריך לדעת מה זה ולא ילכו בה, ואח"כ כתוב 'וילכו אחר הבעלים', ואחר כך כתוב 'וילכו אחר שרירות ליבם'. אז מה זה.

הנה הוא הפסוק: מי האיש החכם ויבן את זאת, ויאמר ד' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם.

תראו כמה דברים כתוב כאן, ובכל זאת שואלת הגמרא, מה זאת אומרת על מה אבדה הארץ, על עזבם את תורתי. איך עוזבים את התורה, אומרת הגמרא בנדרים, שלא בירכו בתורה תחילה.

על זה מדברים?

כתוב גם 'וילכו אחר הבעלים!' עבודה זרה! מה הוא מתחיל על עזבם את תורתי, מה הוא מפרט?

מוכרחים לומר שיש כאן סדר. יש דברים שהם פרצות, ולא אומדים את הפרצות, אתה לא יודע מה זה נקרא עזבם את תורתי, עזבם את תורתי זה פרצה כזאת שבנתה מפלס ל'ולא ילכו בה' ודרך זה נכנס 'לא שמעו בקולי' ודרך הדברים האלה נכנס עוד ועוד עד שזה מגיע ל'וילכו אחר הבעלים'!

 

***

 

וצריך להסביר את זה. אומרת הגמרא, על עזבם את תורתי זהו שלא בירכו בתורה תחילה, מה זה שלא בירכו בתורה תחילה. אומרים הראשונים בתמצית שלא החשיבו, שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם.

נדמה לנו שצריך הכשר, נדמה לנו שזה איזה דרגה, נדמה לנו שצריך להיות משהו כדי שהתורה תהיה חשובה בעיניו. לא! בואו נבדוק את עצמינו, אנחנו הרי יושבים ולומדים, אנחנו הרי בני ישיבות, אנחנו לומדים תורה, משתדלים להתעמק בתורה, האם אנחנו מחשיבים תורה?

איך יודעים אם מחשיבים תורה או לא מחשיבים תורה, איך יודעים?

אני יגיד לכם איך יודעים.

על מה הוא לא מוכן לוותר בשביל תורה, מה מוציא אותו מהגמרא, איזה חשבון צריך כדי לסגור את הגמרא, איך זה הולך אצלינו, רבותי.

אם התורה היא חשובה, אז צריך לדעת מה אתה מוותר בשביל תורה, אם התורה היא חשובה זה אפילו לא ויתור! אתה רץ לתורה, אתה לא רוצה להפסיק! כמה רגעים אתה מבטל ביום? רגעים? אני לא רוצה להיות קטגור יותר מדי גדול. שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם!

ותדעו לכם שהעניין הזה של יקרות התורה, ממי אנחנו תובעים את זה, מה אנחנו רוצים, מי צריך להבין כמה התורה היא יקרה, מי צריך להבין כמה אי אפשר לקחת בחור מהגמרא? מי צריך להבין את זה? הוא! אחר? מה איתך! ואם אתה לא מבין, למה אתה דורש שאחר יבין את זה.

אלה הם דברים מפורשים, אי אפשר להסתתר מורי ורבותיי, אי אפשר להסתתר, אין איפה להסתתר. אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ד' – – – שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם – – – וזהו השורש! אם התורה לא הייתה חשובה, אז המרחק עד ולא שמעו לקולי הוא קטן, אז המרחק ללא הלכו בה הוא גם קטן ומשם לכל הדברים. לא שמעו בקולי, נורא ואיום! לא שמעו בקולי! נו! כל אחד ישאל את עצמו מה זה לא שמעו בקולי – – – שמעו בקולי רבותי, שמעו בקולי – – – מילים פשוטות, קיום פשוט, שמעו בקולי, וכמה שמעו בקולי.

אבל בתחילה יכול להיות שהוא לא שומע, רח"ל, אבל גם קורה שהוא כן שומע, ועוד לפי דעתו יותר קורה שהוא כן שומע מאשר לא שומע. איי, המרחק משם לוילכו אחר שרירות ליבם.

מה זה וילכו אחר שרירות ליבם, שהשריר שלו מכתיב לו את המצב, השריר שלו, הרצון, מכתיב לו את המצב, זה נקרא שרירות ליבם.

אנחנו חושבים השריר מכתיב את המצב מדובר באיזו עשיה בעל כרחו. השריר הזה שהוא מכתיב את המצב אתם יודעים איזה כוחות אדירים יש לו? הוא מייצר פילוסופיות, הוא מייצר אידיאות, הוא מייצר מהלכים, הוא מייצר שיטות! ועד שמגיעים רח"ל ל'וילכו אחר הבעלים', והמרחק עד הבעלים הוא כבר מרחק קצר.

אבל מאיפה זה מתחיל? מה הוא הגורם לכל הדברים האלה? בכלל, צריך לדעת שהתורה הקדושה היא מדברת תמיד על השורשים, לא רק מה אח"כ צריך לעשות, אחרי שהדבר כבר קורה. גם זה יש מהלכים מה צריך לעשות, אבל הרבה יותר חזק התורה רוצה את זה, תמנע! רפואת מנע!

אתן לכם כמה דוגמאות רבותי.

 

***

 

יש דבר גדול בתורה, כתב על זה ה"חפץ חיים" שני ספרים גדולים, גדולים מאוד, כולל הרבה לאווים, הרבה עשים, לא תעשה, עשה, וקוראים לזה העוון או ההינזרות מהעוון של לשון הרע.

הייתה קבוצה, תלמידי ישיבת חברון, הייתי תלמיד ישיבת חברון, קבוצה שהתאגדה יחד ונכנסה למשגיח לשאול אותו מה עושים כדי להימנע מלשון הרע ורכילות. הם נוכחו לדעת שZה דבר לא טוב, זאת מחלה, איך מתרפאים ממנה?

המשגיח, כדרכו, לאט-לאט, ישב ואמר להם שמוע'ס גדול מאוד על משפט באבות שהנקודה המרכזית בו עין טובה.

יצאו הבחורים, אחד שואל את השני, הרי שאלנו אותו שאלה אחרת, שאלנו איך להינצל מלשון הרע, הוא אפילו לא אמר שהוא הולך לענות משהו על זה, אלא ישב והמשיך ואמר שמוע'ס, מאמר גדול, על עין טובה.

אמר להם מי שאמר, אה! אתם לא מבינים, הוא דיבר אתכם לעניין. אתם דיברתם מה לעשות עם לשה"ר, ודאי יש הרבה דברים מה לעשות, צריך ללמוד את הספרים של הח"ח, חשוב מאוד, צריך ללמוד הלכות לשה"ר, חשוב שבחשובים, מוכרחים!

אבל יש עוד ענין שאם תעשה אותו לא תזדקק לכל הדברים האחרים, תמנע אותו מראש!

איך?

תאר לעצמיך, אדם שיש לו על מישהו עין טובה, הוא סיגל לעצמו עין טובה על בני אדם, הוא יכול ומסוגל לדבר לשון הרע???

נפלא נפלאות!

פלא פלאים?! פשטות! א' – ב'! וזה פלא פלאים.

 

***

 

ואני אומר, שיש לזה מקור בתורה ובחז"ל. התורה אומרת שמצורע, כולם יודעים הגמרא מלאה בענין הזה, צרעת באה על לשה"ר, לא עלינו, רח"ל. הגמרא בערכין אומרת, על לשה"ר הנגעים באים.

הנה התורה אומרת שהמצורע כשהוא מתרפא מצרעתו צריך להביא את הקרבן.

בקרבן יש דבר לא רגיל. שתי ציפורים חיות טהורות. אין קרבן כזה. למה הוא מביא שתי ציפורים? שואלים חז"ל. רש"י מביא את זה במקום, הוא עשה מעשה פטיט, זה פטפוטים, הוא פטפט, לכן הטילו עליו להביא בעל חי כזה שהוא מפטפט כל הזמן, מצייץ. ציפור מצייצת כל הזמן והיא מפטפטת. להביא קרבן של מצייצים כנגד הציוצים שלך, זה אומר רש"י בשם חז"ל.

ואני שואל אתכם, מורי ורבותי, זה מה שהוא עשה? הוא פטפט? זה מה שהוא עשה?

הוא הרי הרס בני אדם!! הוא הרג בני אדם!! הוא מחה במחי יד משפחות!!

היתכן? איך מבינים את זה?

איך מבינים את זה? הם הם הדברים!

כאן לא מדברים על העבירות שהוא עשה, על המעשים הגועליים שהוא גרם ועשה בעצמו. כאן מדברים מה הביא אותו לידי כך, מה הם השורשים של הדבר הנורא הזה. למה מדברים על השורשים, כדי לדעת איך לא להגיע לכל הדברים האלה.

אדם שיודע, מה הפירוש לפטפט, כדי לדעת מה לפטפט אדם נבון צריך להכניס לראשו: במה מפטפטים, בדיבור. כח הדיבור. בפה. תחשוב, בן אדם, אתה בעל חי, יש הרבה בעלי חיים ואתה בעל חי, מה מייחד אותו בין בעלי החיים? מה מייחד אותך? אתה מדבר! אין מדברים בבעלי חיים.

הקב"ה ברא את כל בעלי החיים בלי כוח הדיבור. יש להם הבעות מסוימות אבל דיבור אין להם. לך, אתה אדם, יש כוח הדיבור. הקב"ה נתן לך כוח דיבור. בשביל מה הוא נתן לך את כוח הדיבור? תחשוב תחשוב, אתה לוקח את הכוח, זה כוח אימים, מה דיבור יכול לחולל, לטוב ולמוטב, ואתה מנצל את המתנה הגדולה ביותר שיכולה להיות עלי אדמות, דיבור, כדי לבצע מזימות של לשון הרע ורכילות?

ואם אתה מבזבז את זה בצורה טובה יותר, אתה מפטפט בלי לשון הרע, את זה כן ניתן לבצע? בשביל זה ניתן לך הדיבור? פטפוטים בלי שום תועלת, בלי שום ענין.

עשו אותך אדם, למה אתה הופך את עצמיך לציפור!!!

זאת היא המשמעות, אלה הם דברי חז"ל. נורא נוראות!

זה המקור לדבריו של המשגיח.

באים אל המצורע, דואגים לו, שלא יחזור על השטות הזאת, השטות שהביאה אותו לידי כך. לא שטות, זאת רשעות. הדבר שהביא אותו ליד כך שהוא נהיה מצורע.

בן אדם אל תחזור.

איך מלמדים אותו את זה?

אומרים לו תביא ציפורים.

הוא צריך לשאול, למה ציפורים, אין קרבן ציפורים כזה, למה.

למה?

אז תבין, תתחיל לחשוב, מה נתן לך בורא עולם ולמה אתה מבזבז אותו!

כשתחשוב על מה אתה מבזבז אותו, לא תגיע לידי לשה"ר, זה ימנע אותך מהרבה הרבה לשה"ר, אם לא בכלל.

זה לא מבהיל על הרעיון?!

תחשוב טוב על חברך, תחשוב טוב! אדם שחושב טוב מסוגל לדבר לשון הרע?

אז מדברים ועושים כל מיני תקנות וכל מיני עניינים והם דברים חשובים, חייבים, כל דבר שמועיל כדי לבלום את הנגע הגדול הזה שנקרא לשון הרע. אבל עוד קצת מחשבה אתה יכול להיות אדם שיימנע ממך את הנפילה הגדולה הזאת שתיכנס לתוך מעגל קסמים של בעלי לשון הרע.

 

***

 

דע לך, בן אדם! זה מתחיל – – – מאיפה זה מתחיל, מ'לא הייתה חשובה בעיניהם', ומאיפה אתה יודע שזה כבר לא חשוב בעיניך? תבדוק, תבדוק, מה אתה מוותר, על מה אתה לא מוכן לוותר בשביל ללמוד. הוא רוצה!

ותדע לך, בן אדם, כשתדע מה חשובה בעיניהם, זה ימנע אותך, לא רק שיגרום לך שתלמד ותדע ותצליח ותשגשג. זה ימנע אותך מחמורי חמורות, זה ימנע אותך מללכת אחרי הבעלים. זאת היא המשמעות. הקב"ה גילה את זה. 'על עזבם את תורתי, שלא הייתה חשובה בעיניהם'.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן